|
||||
|
||||
שניהם פתרונות גרועים (אבל לא בגלל זה הם לא יבוצעו). הפתרון של ''שרות לאומי לכולם'' גרוע כי הוא עדיין יוצא מהתפיסה האינפנטילית שלפיה כל אחד חייב ''לתת'' בלי קשר לשאלה מה יש לקחת ממנו. תפיסה בוגרת יותר מטילה על המדינה - ולא על מתנדבים-בכפייה - את האחריות לשירותים שלדעתה מגיעים לאזרחיה, ומשאירה שירותים אחרים להתנדבות-מרצון. הפתרון של העלאת המשכורת הצבאית הוא בסיסי מנקודת המבט של זכויות עובדים, אבל הוא צריך להיות משולב בביטול השירות הכפוי (וגם זה בסיסי, מאותה נקודת מבט). |
|
||||
|
||||
על-פי התפיסה ה"בוגרת", איך אמורה המדינה להעניק את השירות "בטחון" (בתקווה ש"לדעתה" הוא "מגיע" לאזרחיה)? |
|
||||
|
||||
בדיוק כמו שהאוניברסיטה שבה אני לומד מעניקה לי ביטחון: משלמת למאבטחים. (ובאמת לא יזיק אם המדינה תתחיל סופסוף לספק ביטחון לאזרחיה). |
|
||||
|
||||
שאני אספר לך *כמה* האוניברסיטה שלך משלמת למאבטחים, כדי שתוכל לפרוץ בתלונות על שכר רעב/ ניצול מחפיר/ ניכור/ מה שבא לך? |
|
||||
|
||||
זו כבר שאלה אחרת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |