בתשובה לאלכסנדר מאן, 29/01/01 1:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הדוגמא עם הפאקיר היא מתחמקת. גם לא אין שום דבר נגד הפאקיר, ואפילו אם ירבוץ בשכונתי. אם היית מביא כדוגמא את מנהג שריפת האלמנות בהודו - ומצדיק אותו, או מסרב לגנותו, או מסרב לתמוך בצעדים בפועל כנגדו, כשהוא נעשה בארצם של ההודים, דבריך היו מקבלים את משמעותם האמיתית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם לא אין שום דבר = גם לי אין שום דבר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה מטריאליסט אתיאסט, דאיסט או תאיסט ? שאלה זו חשובה להבהרת עמדתך בנושא הרצון החופשי. למיטב הבנתי, אין לרצון החופשי שום מקום בהשקפת עולם מטריאליסטית, ואף השקפות מדעיות מתונות יותר מצמצמות מאוד את מקומו. יותר מכך, אפילו בדתות למיניהן נכבל הרצון החופשי בכבלים גדולים וגסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר נתניהו היקר, כזכור לרבים מבאי אתר זה, טענתי והדגשתי לפני כשנה, בתגובה למאמרו של מר קננגיסר אודות ההומאניזם - מדוע אינני הומאניסט במובנה המדוייק של מילה זו. אין בדעתי לחזור על תגובותיי הארוכות והיגעות-משהו מוויכוח מפורסם זה, אך גולת הכותרת המרכזית לטענתי היתה, כי רוב רובו של הציבור מערב ללא הרף בין המונחים 'הומניזם' ו'הומניטריות' לשיטתי. טענותיי המרכזיות גרסו כי ההומאניסט המשוכנע בצדקת דרכו: - חייב להיות אתאיסט, היות ולא יכולה להיות בנמצא יישות טראנסטדנטלית עליונה ומרכזית מעבר לבן האנוש עצמו. - חייב להיות אנארכיסט, היות וכל צורת שלטון - כולל הדמוקרטיה הנאורה ביותר - הינה צורת כפייה, הכופה את רצון הכלל על הפרט. - חייב להיות קוסמופוליט, היות ולא ייתכן כי קבוצת אנשים מסוג ומכוון התפתחות מסויימת תהיה קרובה לליבו מקבוצה כלשהי אחרת, היות ועליו להבחין באנושי בקבוצותיו השונות של העולם, גם אם כמה מהן מאמינות בעליל בבלתי אנושי. - חייב להיות פאציפיסט, היות ואין ערך אחד לשמו אשר במסגרתו ניתן להקריב חיי אדם - גם לא במחיר הלחימה למען החופש וכנגד הדיכוי. למותר לציין כי אינני עומד באף אחת מקריטריונים אלו, ממש כפי שגרסתי בשעתו; - אינני אתאיסט, כי אם אגנוסטיקן, היות ואיני מעוניין לסתור דבר אשר לכאורה אינני מאמין בקיומו. - אינני אנארכיסט, כי אם דמוקרט, ומכאן תמיכתי בכפיית החוקים הדמוקרטיים בטריטוריה מסויימת. - אינני קוסמופוליט, היות וישנן קבוצות הקרובות אל ליבי שבעתיים מקבוצות אחרות - אשר לדוגמא איני רוחש להן כקבוצות כל סימפטיה עודפת (וזאת ללא כל קשר לאפשרות כי בקבוצות אלו קיימים פוטנציאלית אינדבידואלים נפלאים הקרובים לליבי ולערכיי). - אינני פאציפיסט, היות ולשיטתי ישנם דברים מסויימים אשר עליהם ניתן וצריך להילחם, מאשר להושיט הלחי השניה. עלי בנקודה זו לציין, כי הבנתי את עצם היותי הומאניסט במובנה היום יומי של מילה זו אינו נתון כלל בספק מבחינתי, אם כי אני לכשעצמי מעדיף להסתופף ולכנות מצב זה תחת שם העצם 'הומאניטריות', קרי - ללא אידאולוגית ההומאניזם הקלאסי אשר תיארתי. במסגרת זו אין לי כל כוונה של ממש 'להבין' ולרדת לסוף דעתו של פאקיר או איש אחר הבא לאיזורי, והגורם בעליל לנזק אתי ואסתטי בסביבתי המיידית, וזאת על ידי הופעה מסויימת המלווה בריטואלים מסויימים הגורמים לערכיי ולערכי הקבוצה בה אני מתגורר - באופן סובייקטיבי לחלוטין - להרגשה קשה. מאחר ואיש זה בא אליי - עליו לקבל כאורח, כתייר וכמשתקע את חוקיה הראשוניים הכלליים של התרבות בה אני ספון ומצוי, ממש כפי שיהא עליי לקבל את חוקיו ואורך התנהגותו המאוד מסויימים בה במידה ועובר אני אליו, על מנת לגור במחיצתו כאורחו וכתושב קבוצתו. במילים אחרות: במידה ועובר אני לדוגמא להתגורר באיזור מסויים מוסלמי באפריקה, אתנגד אומנם לטקסי המילה הבארבאריים כנגד נשים המבוצעים במקום, אך אין בדעתי להתערב ישירות ולצאת פרונטאלית כנגד טקס זה או אחר, אלא לכל היותר אשקול לנסות ולהשפיע לאורך זמן כנגד קיום דבר שכזה, תוך כדי נקיטת האמצעים הדרושים לקבלת עזרה מגופים בינלאומיים מיומנים, העשויים לעזור בהחלט בהדרכה זו. יחד עם זאת לעולם לא אוכל לשיטתי, לכפות על קבוצה מסויימת זו את ערכיי וערכי תרבותי הסובייקטיביים, אלא אם כן יש בדעתי לצאת למלחמה כנגדם - דבר שמבחינתי אינני פוסל, ואף היכול להיות סביר לחלוטין בנסיבות מסויימות, אך מבחינתי לא אשאף אלי מצב זה מלכתחילה. כמו כן לא אגרוס ולא אחזיק בשטות הגורסת, כי פלוני מתרבות X הינו נחות ו/או חסר ערך לחלוטין, וזאת היות ואין לשפוט את פלוני באופן דטרמיניסטי ביולוגיסטי, ומכאן פירושי הכולל הגורס כי הנטייה לייחס 'רוע' לקבוצתו הינה מגוחכת משהו. הן ברור שבמסגרת ערכיו הסובייקטיביים עשוייה קבוצתו המסויימת של אידבידואל להיות בעיניו טובה ונעלה במיוחד, בעוד שערכיי הסובייקטיביים לא פחות, יוכרזו כנפסדים, דבר העשוי להזמין עימות - אשר אני בהיבט הראשוני בהחלט נוטה לדחות במידה והמדובר בטריטוריה רחוקה, אשר אינה שייכת לתרבות המערב. מצב לא פשוט, לעיתים, אך זוהי האופציה היחידה לנסיון מסויים לחיים בצוותא במקומות שונים ברחבי העולם הרחב. אל להם למדינות המערב להחיל חוקיהם וערכיהם השונים אפרייורית ובכל מחיר בכל פינה צחיחה ותחת כל עץ רענן בעולם זה. יתרכזו נא להם תחילה בשיפורים ותיקונים מבית. נסיונות סרק ל'שיפור' ערכי תרבויות אחרות מתרבות המערב הינו בחזקת התערבות גסה בעניניהם הפנימיים של חברות אלו, ואינו שונה במאומה מפרק מסויים בהיסטוריה העולמית המוכר יותר תחת השם 'קולונאליזם' - התערבות אשר, לדוגמא, במקרה רצח עם עשוייה, אומנם, שלא להמנע לעיתים. רוצה לומר: למרות היותי משוכנע כי ערכי המערב טובים ואנושיים בעליל יותר מערכים שונים אחרים ברחבי כוכב לכת זה - אשתדל שלא להפיצם בחרב ובדיכוי, כי אם - במיקרה הטוב - בדרכי הסברה, ובמקרה הרע - כעימות מזויין למען ערכיי הסובייקטיביים. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגדרותיך למילה ''הומניסט'' הן ברוח ישעיהו לייבוביץ'. מיותר לציין שרבים חלקו עליו. איני רואה את ערכי המערב כסובייקטיביים אלא כאובייקטיביים - באותה המידה שבה ההגיון עצמו הוא אובייקטיבי. למרות שערכי המערב הם טובים וערכי הארצות הפרימטיביות הם רעים - אני תומך נלהב בבדלנות של המערב, ואיני רואה בעין יפה ''בניית אומות'', כפי שכינה זאת הנשיא בוש - יומרות ליצור עולם שלישי חדש. הסיבה לכך פשוטה - הכשל של העולם השלישי אינו פוליטי רגעי, אלא קשור בחוט בל ינותק לאיכותם של המאכלסים אותו, וזו אינה מן המשופרות. במילים אחרות, באופן מוחלט תרבות העולם השלישי היא שלילית, אך היא הדבר היחיד שמאפשר טבעם של תושביו. התערבות בסכסוכים פנימיים בארצות בעלות פוטנציאל אירופאי, כמו ארצות הבלקן, היא מעשה ראוי ומניב פירות. ותוכיח דוגמת קוסבו ובוסניה. בשתיהן נרשמו הצלחות צבאיות בסופו של דבר. התערבות כזו בסכסוכים באפריקה, כגון בסומליה, נכשלה לחלוטין בעבר. אין טעם להכניס ראש בריא במיטה חולה. המיטה תישאר עם חיידקיה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |