 |
בעקבות ההמלצה שלך קראנו, בני ואני, את Beat to Quarters ("עמדות קרב"?), הספר הראשון שפורסטר כתב בסדרה הזו. די נהננו, למרות שאני קצת הלכתי לאיבוד בין כל המונחים הימאיים האלה. מצא חן בעיני שפורסטר לא עושה הרבה הנחות בתאורים שלו, ולא מנסה "להגן" על הקוראים מפני מחזות איומים וקשים, בעיקר עינויים, עונשים גופניים ומיתות שונות ומשונות. דבר נוסף שמצא חן בעיני הוא שהגיבור, הורנבלואר, מוצג דווקא כגיבור מבחינת "המתגבר על יצרו". ב"יצרו" הכוונה לחוסר הבטחון העצמי שלו, רגש הנחיתות הסוציו-אקונומי שלו וכו'. הוא לא סופרמן עלי גלים.
חוות דעת סופית - לא מפיל מהכסא, אבל קריאה שוטפת ומהנה, במיוחד למי שרוצה להיתחבר לחוויות ילדות מימי "ילדי קפטן גרנט" של ז'ול וורן.
אחרי הספר הזה ניסינו לקרוא ספר נוסף באותו סיגנון, ספר שהיה רב מכר עולמי. זהו "מאה הימים" של פטריק או'בריין. בני השתעמם וזנח את הספר אחרי הפרק הראשון, ואני החלטתי לסיים אותו עד הסוף, למרות טרחנותו הקריפטית.
מסקנה - אם רוצים לקרוא הרפקאות ימיות מהמאה ה19, צריך קודם לקרוא את פורסטר.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש