בתשובה לגיל לדרמן, 16/06/03 16:14
הפוליטיקה שברעב 152039
הבינותי.

מדוע, אגב, יש למדינה כמו זמביה חובות כל כך גדולים למדינות המערב?

מדוע אתה קורא לתהליך הזה "תרומת ארה"ב לרעב בעולם" ולא "תרומת המערב לרעב בעולם?" נראה לי יותר מתאים.

אבל נניח שהתאגידים הגדולים בארה"ב היו באמת הצד העיקרי בנושא זה. הנה תרגיל ברטוריקה למתחילים (כמוני, למשל). ברגע שאתה שם את ארה"ב כצד עיקרי במאבק שלך, אתה אמנם מצליח לגייס הרבה גורמים שונים ומשונים להפגנות שלך, אבל יקשה אליך לחדור לזרם המרכזי האמריקאי, למשל, ובאמת להשיג שינוי.

אם שינוי הוא המטרה שלך, עליך להמנע כמה שיותר מלתקוף את ארה"ב, תרבותה, ומנהיגיה, בכל הקשר שהוא שאינו ההקשר של הקשר עם התאגידים - עליך לשים את התאגידים במרכז הכוונת שלך, ולהשקיע את כל התחמושת בהם. ברגע שאתה "נגד התאגידים הנצלנים, ונגד המעורבות של הממשלה לטובתם," ולא "נגד האימפריאליזם האמריקאי, המתבטא בניצול הנחשלים על ידי התאגידים," יקל עליך לפנות אל הזרם המרכזי האמריקאי - במקום שהרטוריקה תשים את האמריקאים כאוייב אקסיומטי, אתה הופך גוף ספציפי ונפרד לאוייב אקסיומטי, ויהיה קל הרבה יותר לג'ו אמריקן לשנות את דעתו לכיוונך, כשהוא לא מרגיש כאוייבך באופן בלתי-ניתן לשינוי, ההופך תמיכה בך לבגידה ב"שלנו" שלו.

אם, לעומת זאת, אתה רוצה למחות רק בשביל להרגיש ש"עשית משהו," תפדל.
הפוליטיקה שברעב 152042
לגבי זמביה, אין לי את המידע המדויק. אני אחפש. ברוב המקרים שאני מכיר מדובר על משטרים דיקטטוריים אשר נתמכו ע''י ארה''ב, ולוו כסף כדי להוציא אותו על קניית נשק (נחש ממי), ולחיזוק משטרם. למשל, רוב החוב שאזרחי ארגנטינה מתבקשים להחזיר כיום ואשר גרם לקריסת כלכלתם ולאסון חברתי, נצבר ע''י שלטון החונטה הצבאית אשר רדתה בהם.

אתה הזכרת את ארה''ב וביקשת דוגמאות לפעילותה, ולכן דיברתי עליה. בעוד שארה''ב היא אגרסיבית במיוחד, שאר מדינות המערב אינן מפגרות אחריה בהרבה בכל הנוגע לניצול ופגיעה במדינות העולם השלישי.

ארה''ב היא מדינה של תאגידים. הם מפעילים כוח בצורה אגרסיבית לא רק כנגד העולם השלישי, אלא אף כנגד אזרחים אמריקאים כאשר אלו עומדים בדרכם (אם כי אין להשוות בין הנזק היחסי). מדיניות החוץ של ארה''ב היא כמעט תמיד וללא עוררין מדיניותם של התאגידים הגדולים. זה גם הגיוני - אם הם מתעשרים, ארה''ב מתעשרת. זו מהות הקפיטליזם. המדינאים בארה''ב הם אנשים עשירים, והם זקוקים לאף יותר כסף על מנת להיבחר. במצב כזה האינטרסים של האליטה הם האינטרסים של התאגידים הגדולים והם האינטרסים של הכוח השליט בארה''ב. ברור שלאף חסר בית בניו-יורק אין אינטרס להרעיב איכרים בהודו, אבל זה לא משנה. לא חסרי בית קובעים את מדיניות החוץ של ארה''ב.

''אימפריאליזם'' תמיד נתמך בעיקר ע''י האליטות. אולם לטוב ולרע, הן הקובעות את המדיניות, ולכך יש להתייחס.
התרבות שברעב 152377
גם באפריקה יש רעב...ובגדול! אבל אף אחד לא אוכל את השכנים שלו.
בזימבבואה כרגע יש רעב לא יתואר. אנשים אוכלים עשבים ועלים. לא נישמה מקרה של קניבליזם!
לא נשמע 152430
נסה בתגובה 152184.
לא נשמע 152584
אני לא יודע מאיפה כתב הארץ ''מצץ'' את הסיפור הזה אבל לי, באפריקה, זה לא ידוע ופשוט לא הגיוני.
לא נשמע 152614
אתה גר בקונגו?
לא נשמע 152788
.No...but close enough to know
לא נשמע 152953
כנראה שמאותו מקום שממנו לקח את הידיעה כתב ה-BBC, תגובה 152193.
הפוליטיקה שברעב 152380
הסתייגות: ארה"ב אינה הומוגנית בגישה זו, ולא כל נשיא מתכנן מייד איך יתקוף את העולם.
יש תאגידי נשק עתירי כוח שכמובן ירצו איזורים לא יציבים וגנרלים שיעדיפו תמיד לקנות עוד טנק מאשר אוכל, אבל יש גם תעשייה לא פחות מפותחת הכוללת את מיקרוסופט, IBM, פורד, מקדונלדז ושות' שרוצה איזורים יציבים ללא נשק.
ועכשיו, ילדים, חידה: כרגע יש נשיא אמריקאי שמהווה שליח לאיזו מהתעשיות?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים