|
||||
|
||||
מעניין, שבשלושת הסעיפים הראשונים מופיע הזדון, או הכוונה תחילה, בעוד מהסעיף הרביעי הוא נעדר. יוצא מכך, שע''פ הסעיף הרביעי, אותו נהג (ששמו זרח מפרחוני), אשר דרס למוות את השוטר שניסה לעוצרו בעוון נסיעה במהירות מופרזת, היה צריך להישפט על רצח, ולא היתה אמורה לעמוד לו הטענה כי לא התכוון לדרוס את השוטר, שכן מוסכם (או לפחות נטען) כי הוא גרם למותו של השוטר, וכי מותו של אותו שוטר נגרם כאשר הנהג ניסה להימלט מעונש על עבירת הנהיגה במהירות העולה על המותר. |
|
||||
|
||||
אלע"ד ולכן לדידי העניין תלוי במשמעות של "כשנעברה" – האם נדרשת כאן בו-זמניות? שהרי במקרה דנן, אפשר לומר שהדריסה התבצעה *לאחר ש*נעברה עבירת הנהיגה במהירות מופרזת, ולא *כש*נעברה. |
|
||||
|
||||
אינני משוכנע. מכיוון שמה שרלוונטי זה נסיון הבריחה או ההמלטות מהעונש, אבל אולי כדאי שנמתין עד שיבוא אליהו. |
|
||||
|
||||
(והירדן ענה: בעצמי אלע"ד) אבל כן יש שם כוונה - במובלע, משתמע מהמילה "כדי". אינך יכול לעשות משהו לא בכוונה כדי [משהו]. |
|
||||
|
||||
נו באמת. לא צריך להיות עו"ד, מספיק לדעת עברית (ונדמה לי, כי מבין המגיבים באייל, אינך הלוקה ביותר בשליטה בשפה זו או בהבנתה). הרי מדובר על לעשות משהו בכוונה, "כדי" [משהו1] ותוך כדי כך, כתוצאה מכך, שייגרם [משהו2] שאליו לא כיוונת, ואותו לא רצית. ____ במקרה האמור: [משהו1] = "להמלט" [משהו2] = "לגרום למותו של אדם". |
|
||||
|
||||
לא, זה לא ברור כל כך. קרא שוב את החוק, ותראה שמהניסוח עולה ש[משהו2] נעשה כדי לממש את [משהו1]. הווה אומר, [משהו2] נעשה בכוונה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |