בתשובה ליהונתן אורן, 14/06/03 2:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא אמרתי שלא צריכים להיות כל מיני סגנונות חיים. מעולם לא טענתי שצריך להכריח אנשים להסתובב עירומים. פשוט אין סיבה למנוע מהם לעשות כן. כשדיברתי על "כל החיות" התכוונתי ליכולתן המפתיעה לראות את בני/בנות המין השני בעירום מלא בלי להתמלא תשוקה ולאנוס אותם/ן במקום, שזה מה שמרבית האנשים חושבים שיקרה, משום מה, אם יחליט בן-אנוש ממין זה או אחר ללכת בעירום בעצמו. נראה לי אידיוטי. המיניות שאנחנו מייחסים לגוף העירום היא תוצר תרבותי. אתה יכול להכפיל את האמירה הזאת פי מאתיים ביחס לחזה הנשי, שהקשר שלו למין הוא באופן מובהק תוצר של תרבות. אשמח אם תסביר לי מדוע ולמה האידאל הזה אינו רצוי בעיניך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לי זה נראה פשוט לא אסטתי - התרבות המודרנית שלנו מטפחת הרבה עודף משקל, והארכת תוחלת החיים של האנשים אומרת שהרבה איברים "יטאטאו" את הריצפה אם בעליהם ילכו בעירום. חוצמזה, אם אנחנו ליברלים עכשיו, אז זה אומר גם קבלת רגשותיהם של אנשים שזה פוגע בהם מבחינה ציוויים דתיים ומוסריים (ותמיד יהיו כאלה) - אז אני מבין למה זה לא כזה אידיאל גדול, העירום. אבל, כמובן, הייתי שמח לבדוק את הנושא והשלכותיו בכפר סגור שתושביו שומרים על כושר ובין הגילאים 20-40... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה האידאל לא רצוי בעיניי? אני יכול לחשוב על מגוון סיבות: החל באסתטיקה (שרוב האנשים לא ניחנו בה באופן טבעי), ממשיך בגיוון שמתאפשר ע"י לבישת בגדים שונים, בעולם פנטזיות מפותח שבעיניי יש לו ערך בפני עצמו (וזה נוירוטי רק כשהוא מחליף את הפעילות בעולם האמיתי), וכלה באהדה שלי למתינות מסוימת – אני לא אוהב שמטיחים בי דברים, גם כשהם האמת. במילים אחרות: גם ה"איך" משנה לי. לא זכור לי שדיברתי על אונס או תשוקה. דיברתי על מערכת התייחסויות שהיא בוודאי תוצר חברתי. בכל חברה יש כללים, ואם לא היה מדובר על השד הנשי היה מדובר על משהו אחר (למרות שאני מעריך שהיחס של האדם לגופו הוא בכל זאת מיוחד). הייתי נותן דוגמאות לאפשרויות אחרות לטאבואים, אבל אני לא חובב גדול של מדע בדיוני. אולי מישהו אחר ירים את הכדור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתתי כאן פעם בעבר את הדוגמא של סיפור מד"ב שאת שמו שכחתי, המתאר חברה עתידית בה הפנים הן האיבר האירוטי. הנשים לובשות מסיכות המכסות את הפנים, אך מסתובבות בחזה חשוף. בכלל, השרירותיות-לכאורה של הטאבו החברתי היא כר פורה למד"ב חברתי בסיסי. אז למה "שרירותיות לכאורה"? כי לדעתי טאבואים חברתיים אינם שרירותיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסיפור "Coming Attractions" של פריץ לייבר (הופיע ב"מבחר הסיפורת הבדיונית", תגובה 79092) נשים הולכות עם פנים מכוסות במסיכות. יתכן שאליו את מתכוונת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, היא היתה מתאבקת, לא? והגיבור אנגלי? או שאני מתבלבל עם "שבעה לילות אמריקאניים" של ג'ין וולף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגיבור היה אנגלי, ובעלה (או החבר) של הבחורה שפגש היה מתאבק, אם אני זוכר נכון. הוא היה ''מוציא עליה את העצבים'' אחרי שהיה מפסיד לנשים בקרבות מעורבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד ממסעות גוליבר לא היה ל "ארץ המהגוני" עם אלמנטים דומים? לא קראתי את הספר אבל אני זוכר ביקורת על(אולי) התרגום לעברית? מי מכיר מי יודע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, היו יותר משלושה ספרי גוליבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי מנוע חיפוש היו ארבעה: מסע לליליפוט מסע לברובדיגנאג מסע ל < מלא מקומות, כולל לאפוטה ויפאן> מסע לארץ ה-הויהנהנמים ואני מודה שלא מצאתי מה שחיפשתי, אולי המדובר בפארודיה על הספרים? או שזכרוני מתעתע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה התרגום, בחברה העתידית הזאת, ל"מצב על–הפנים?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שיש לכך דווקא סיבה ביולוגית. הרי לא כל בעלי החיים שווים באיתותים המיניים שלהם. מה שמאפיין את בני האדם הוא: 1. הביוץ הוא סמוי. רוב הנשים אינן יודעות מתי יש להן ביוץ והגבר לעולם אינו יודע. אצל רוב היונקים הייחום הוא ברור לכל. 2. האדם משתמש במין כדי לתקשר. המין הוא משמר הזוגיות. 3. לאדם יש כמה מאפיינים גופניים ייחודיים. גודל השד, למשל, הוא הרבה מעבר לנחוץ לתפקוד ההנקה. רובו רקמת שומן. נראה שברוב התרבויות הוא מסמל נשיות ופריון. גם איבר המין הגברי הוא גדול מאשר אצל פרימאטים אחרים. דזמונד מוריס העלה פעם את הרעיון שהשפתיים האנושיות הן סמל מין. הן ייחודיות בכך שהן אדומות ומלאות. כאילו האדם משרבב את שפתיו החוצה כל הזמן. הטענה של מוריס היא שהן מזכירות את איבר המין הנשי. הוא לא מסביר מדוע לגברים יש שפתיים אדומות (יתכן שזהו תוצא מקרי של התפתחות השפתיים האדומות אצל נשים) אך הדבר מתקשר לכך שהעולם שמתארת נגה בתגובה סמוכה הוא לא בלתי-אפשרי. בעצם - בעולם המוסלמי פני האשה הם איבר שיש לכסותו בשל צניעות, כך שמבחינה מסויימת העולם ההוא כבר קיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לבונובו יש שפתיים אדומות. לא שזה אומר לנו משהו, כי הבונובו הוא אחד היצורים היותר מיניים עלי אדמות... לגבי השדיים, אני תוהה עד כמה מדובר פה בבוט-סטראפינג - כלומר, במאפיין שההעדפה לגודל מתחזקת את עצמה בלי שום סיבה הגיונית, אלא פשוט כי זה לא משפיע לרעה. בכל אופן, מכיוון שחברות אנושיות רבות באיזורים טרופיים (כלומר, כאלו ששם בגדים לא נועדו להגן מפני הקור) לא מכסות את פלג הגוף העליון הן אצל גברים והן אצל נשים, אני אניח שראיית השד כאיבר מיני היא לא אוניברסל של האנושות. זאת, לעומת אזור החלציים שדווקא כן מוסתר ע"י בגדים אצל כל התרבויות שאני שמעתי עליהן, אבל יכול להיות שזה בגלל שלא יראו בטלוויזיה שבט של אנשים ערומים לגמרי. יש אנטרופולוגים בקהל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאלה שלקחו "מבוא לאנתרופולוגיה" בטכניון, וראו את בני שבט הנואר מצפון אפריקה רועים פרות בערום מלא (אזור חלציים לנשים, אפר גללי פרות לגברים, תכשיטים לכולם). ואני שואל אותך - שנה עד שהם שוחטים פרה, בקושי 1500 קלוריות ליום, אז איך, איך צומח להם ככה האבר? קשה, קשה קנאת הפין הכושי כשאול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אזור חלציים זה כל מה שביקשתי. לא יותר מדי מפתיע שזה לא פועל על הגברים - הם לא צריכים להסתיר, להיפך, הם רוצים לגלות בתקווה שנשים החסודות (חסודות כי הן רכוש של מישהו, אני מעריך) יתפתו ויעניקו להם מחסדיהן. אצל שימפנזים ובונובואים הצגת איבר המין (הרפוי) לזכר אחר היא סימן לפיוס, רוצה לומר: אני לא נגעתי בנקבות שלך, בבקשה אל תרביץ לי. אולי הסוד הוא באפר גללי הפרות. וגם אם לא - אני חושב שאם נמכור את זה דרך הודעות ספאם יהיו לפחות איזה מאה מאתיים אידיוטים שירכשו מאיתנו אפר גללי פרות בבקבוק מהודר. רוצה לפתוח סטארט-אפ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהראות השימוש המלאות (שרוף גללי פרות, צחצח באפר שיניים, מרח על כל גופך ולך בערום) די ידחו את קהל הלקוחות הפוטנציאלי. האמת, שאני חושב על זה, סביר שהאבר הגדול התפתח סתם בגלל לחץ אבולוציוני - הם הלכו חשופים, והנקבות בחרו את אלה עם הגדול יותר. לזה יקרא - עקרון ההכבדה. עכשיו, אם רק נמצא דרך לבקבק לחץ אבולוציוני... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני, אצל הפרימאטים קשורים איבר מין גדול ואשכים גדולים במידת הנאמנות/החופש המיני של הנקבות באותו מין/חברה. במילים אחרות, מי שרואה משהו מטריד במקלחות חדר הכושר, שידע שאין זאת אלא שהבחור מקורנן. הגיון פשוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גודל איבר המין לא קשור לעניין. רק גודל האשכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גודל האשכים קשור בעיקר לכושר המיני של הזכר, אך גודל האיבר קשור ליכולת להבקיע "פקקים" שיצרו מגעים קודמים* וכן מעלה את הסיכוי לאורגזמה נקבית, מה שמסייע לתהליך ההפרייה. אגב, שימפנזים מחזרים אחר נקבות תוך פיסוק רגליים והצגת איבר המין שלהם. *מדובר בחסימה פיסית + זרעים לוחמים שנשארו מאחור ממגע קרוב קודם. או שלא. אין לי זמן כרגע לוודא זכרונות עמומים אלו ממחקרים של השנים האחרונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השלמה: כלומר הן גודל האשכים והן גודל איבר המין קשורים לעניין המתירנות המינית הנקבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיסוי החלצים - צריך לזכור נקודה נוספת שבד''כ מתעלמים ממנה. אברי המין לא משמשים רק לפריון, ואינם רק סמל לכוחות הטבע, אלא הם גם המקומות מהם מופרשים הצואה והשתן, זוהמת הגוף המסריחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם לא אנתרופולוגית, אבל אם אפשר לזרוק קצת סוציו-ביולוגיה לדיון, ההעדפה לחזה גדול מוסברת דרך ההעדפה הגברית לכל מאפייני הנשיות כמראים על פריון (טרום ההתבגרות המינית האשה אינה פוריה, והסימן החיצוני לפריון הוא גדילת החזה והתעצבות הגוף). גברים תופסים את ה''נשי'' כאסתטי - חזה, ירכיים, מתניים, עיניים, שפתיים (ואל תקפצו כל אוהבי החזה הקטן, זו דוגמא לתרבות המשנה העדפות ביולוגיות). אשה יפה היא באופן מסורתי אשה ''נשית'', דהיינו - אשה פוריה. בנוגע לשבטים העירומים, הניחוש שלי הוא שאיזור החלציים בא להגן על איבר המין אצל גברים ונשים פשוט כי זהו האיבר החשוב ביותר לצורך רביה. החזה הנשי הוא איבר מיני, אך אין צורך להגן עליו באופן מיוחד, כי הוא לא אקוטי לתהליך הרביה. הניחוש הוא שאיזור החלציים שבא להגן קיבל עם הזמן את הערך המוסף של הסתרה למניעת בושה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החברים מאותו שבט שנועץ דיסקיות עץ בשפתיו 1 הולכים עירומים לגמרי. אבל תגיד, מה עשו לך קופי הבונובו? מה הקטע עם העירום? יש הרבה התנהגויות של קופים אינטליגנטים שבני האדם התרחקו מהן מאוד, למשל תיפוף על החזה. למה דווקא את העירום אנחנו אמורים לאמץ? הבגדים הפכו לאמירה תרבותית, כמו ששיטת בחירות מורכבת היא אמירה תרבותית. נכון שאפשר גם שהקוף החזק בעדר פשוט יאיים ויהרוג את כל המתחרים הפוטנציאליים שלו (ולפעמים זה קורה גם אצל בני אדם), ואז הוא ישלוט. קל ופשוט. אבל בגלל זה אנחנו בני אדם ולא קופים - יש לנו שיטת בחירות מורכבת. 1 הם מאמינים שהדיבור הוא מקור כל רע, ושעדיף לדבר כמה שפחות. בלילה, אגב, הם מורידים את הדיסקיות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |