בתשובה לברקת, 14/06/03 1:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני שומר את סרטי ה-8 מ"מ שלי, (בקופסה) ומה יוצא לי מזה? אפשר להראות אותם למישהו בגאווה? סתם גלגלי פלסטיק קטנים ובתוכם סרט דקיק בצבע חום. לא הצלחתי לפתח אליהם רגש חזק, ולמרות שהפעלת המקרנה והאור המרצד על הקיר בחדר החשוך, מעבירים בי "אותן צמרמורות עונג ידועות", אני ממעט בכך בשל הסרבול הטכני של התהליך, (השחלת הסרט וכו). לעומת זאת התקליטים, הו התקליטים, יש מה לראות ולהראות, בחזית הקבוצות השונות הניצבות ממוינות בסלוני לפי נושאים, אני מציב את הסקסיים ביותר, כמו החלונות הגבוהים, יוני רכטר ועלי מוהר, החיפושיות חוצות ת'כביש (איכס, המונה ליזה של העטיפות...), אהם, הייתי עורך כאן את רשימת העטיפות הסקסיות לפי דעתי אבל זה פשוט מסוכן, כי מאז שקנית פטיפון (מזל טוב!) וסיפרת על קניית התקליטים הראשונה שלך, הפכנו באחת אויבים, המתחרים על אותו משאב נדיר ההולך ומתכלה. כן גברתי,זה רציני, מהאוזן השלישית עלול להעדר תקליט שאולי היה מחכה לי, לולא שזפה בו עין בורקת, חדורת להט פטישיסטי שטבעו אינו זר לי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתר מוזר ומרתק. עברתי על כל העטיפות, אפילו שמעתי כמה קטעים שתוארו כמעניינים. אחת העטיפות הקינקיות (שמשתלבות עם הפטיש האישי שלי, אם כבר מדברים): |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסה את העטיפה הזו של האלבום של פיטר המיל-http://www.sofasound.com/phcds/stcd.htm | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מפחיד אותי, כבודו. אחד שממיין תקליטים לפי "נושאים" (הא?) לא יקרא לי פטישיסטית. אצלי המיון הוא לפי ז'אנרים, ולפי עברי/לועזי. אם כי בסיבוב הראשון שלי, גם אני הייתי טורחת להציב את העטיפה הכי יפה לטעמי בראש הערימה, ולהחליף מדי פעם (זה עדיין לא אומר שאתה מפחיד אותי). אגב, לאחרונה נוספו לאוסף הצעיר שלי "עמק הנהר האדום", הראשון של שוקולד מנטה מסטיק, אלבום של זמרת בלוז נשכחת בשם אודטה, ועוד כמה. הוא עוד יגדל. פגוש אותי בפתח החנות, בין הערביים - והטוב מבינינו ינצח! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר נושאים? בטח ז'אנרים, אבל יש כמה אומנים שזוכים אצלי להיות ז'אנר נפרד, ובטח עברי/לועזי. אבל הכל שטויות, אודטה דנין ולאה לופטין גם יחד. "עמק הנהר האדום" הוא ההוכחה להיותך יריב מסוכן וערמומי, קיבלתי אותו לפני חודש לכמה ימים כדי להקליט, ובכאב לב נאלצתי להחזיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זו האודטה שאני מכיר, היא לא נשכחת. מספיק ששני אנשים בעולם - אני ואשתי - זוכרים אותה היטב, אז היא לא נשכחת. מה גם שאנחנו בהחלט לא היחידים. חוץ מזה היא לא בדיוק זמרת בלוז וגם לא בדיוק "זמרת עם", כפי שהודבק לה לתקופה מסויימת. אודטה היא קלסיפיקציה בפני עצמה. ולזה שכתב למטה: "אודטה דנין ולאה לופטין", וערבב בצלחת אחת שלושה מינים בשאינם מינם - אני מאוד מקווה שזו היתה בדיחה (גרועה, אפילו בתור בדיחה!) - תמצא איזה השוואה אחרת, פחות רדודה ומעליבה, ולא את אודטה דנין. אחרת יהיה לך עסק איתי (וגרוע מכך, עם אשתי, שמשקלה גם הולך ומתקרב לאחרונה לזה של אודטה הזמרת)! :) אוי אוי, אשתי מכה אותי! הצילו! איפה יש מעון לגברים מוכים! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך להתרגש 1. אודטה (Odetta) נולדה ב- 1930 ושרה פולק, קאנטרי ובלוז. אולי היא לא "נשכחת", כי קראתי שקיבלה איזו מדליה מהנשיא קלינטון. אבל בוא נאמר שהיא פחות מוכרת מפיגורות בלוז-פולק אחרות. מהעקיצה כלפי לאה לופטין ושוקולד מנטה מסטיק ניסיתי להתעלם עד עכשיו, אבל כנראה שצריך להגיב - מדובר באלבום מקסים, עם קצת שירי א"י, קצת פופ-קברטי מקסים, עיבודים וקולות של מתי כספי. וגם זיכרונות ילדות ("בוקר בוקר עו-לה השמש, ויורדת לחיי עד הערב", בסמבה מצוינת). זה אלבום של גוד טיים. גרושו, קנאי שכמותו לא הופיע לדו-קרב, מן הסתם עסוק במתן טובות הנאה לאנשים שיצרבו לו - אבל תמיד ידעתי שיגיע השלב הזה, שמבריזים לי בפגישות. 1 לעומת זאת, כדאי להזדהות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחרונה, זה כל מה שיש לי לתרום לאייל. אם כבר מדברים על זמרות סמי-נשכחות, יש כאן עוד מישהו שמכיר ואוהב את דורי פרווין? (ברקת, אם תגידי "כן" אולי תקבלי שי נאה ליום הולדתך הבא, שכן יש לי ויניל או שניים חסרי שימוש). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, למה אתה אומר שיציאות לא לעיניין זה כל מה שיש לך לתרום לאייל? כיליה היא בהחלט תרומה מכובדת. דורי פרווין היתה נשואה (באושר לדעתה) למנצח אנדרי פרווין, אלא שהיא אימצה לביתה עלמה צעירה בשם מיה פארו, שהיתה אומללה ובלי בית, עד אשר מצאה ניחומים בזרועות בעל הבית. כאשר אותה מיה אימצה לביתה עלמה צעירה בשם סו יין, הגברת פארו לא קיבלה בהבנה את העובדה שאותה עלמה חיכתה אותה. ודורי פרווין היא בכלל לא זמרת. היא משוררת שעל מנת להפיץ את שיריה היא שרה אותם (בערך כמו לאונרד כהן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי, אתה מכיר אותה. אתה גם אוהב את השירים שלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, ההכרות שלי איתה לא ממש מעמיקה, וגם לא הייתי מגדיר אותה בתור המשוררת, או הזמרת, הנערצת עלי, אבל בגדול - כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה, עכשיו דורון ג. יקבל את הוויניל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם את חפצה - זה שלך. (כמה קל לוותר על מה שממילא לא שייך לך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*ה*גלילי בה"א הידיעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגדולות הזמרות ששמעתי מימי, ואומרים שהיא לא מוכרת? אוי, אוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה הסתירה? אודטה ודאי לא מוכרת כמו בילי הולידיי או דינה וושינגטון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מחפש תקליט של אודטה My eyes have seen | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |