בתשובה לרודי וגנר, 10/06/03 3:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני תמיד חוזר ומשווה את החצי (שחשבתיו עד כה לרבע) לאחד וחצי של תאונות הדרכים. ההגיון אומר שאם חצי גורם להתרסקות כלכלית, אחד וחצי צריכים לגרום למפולת גדולה פי שלושה. ברור שזה לא כך, כי לחצי יש ריטינג הרבה יותר גדול ולכן גם השפעה רבה יותר. אבל אם תשכנע בהיגיון הזה את המשקיעים אולי תוכל להקטין את הנזק. "מפולת כלכלית" שקיימת כביכול בשנים האחרונות היא ביטוי שקשה לי לעמוד על משמעותו ואמיתותו. אני אישית לא חש בכך, ולולא התקשורת לא הייתי יודע בכלל שיש איזה שהוא מיתון. כבר סיפרתי כמה פעמים על המיתונים "הנוראים" שהיו בתקופת ממשלת נתניהו. ביום פרסום המדד כאשר נתבשרנו על מדד אפס (באותה תקופה הצליחה הממשלה להוריד את האינפלציה לגמרי, ואז גם הוסר הפיקוח מעל מטבע החוץ), הכותרת בידיעות אחרונות שבישרה על כך באותיות אדומות על כל העמוד הייתה "המיתון מעמיק", ויום אחרי תוכנית "פופוליטיקה" ששודרה אז, שהוקדשה כולה למיתון ושרואיינו בה המון אנשים שסיפרו לנו על הקניונים הריקים מקונים, ניסיתי להיכנס לקניון הקריות "הקריון" ולא הצלחתי למצוא מקום חנייה, משום שהמקום היה הומה מקונים. עם כניסתו לתפקיד סיפר לנו נתניהו על ההתרסקות. אני מניח שהיו לו סיבות: "ההתאוששות" שמדווח עליה היום, הרבה יותר בולטת בבואה אחרי "התרסקות". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמה דברים: ברור שמבחינת ההשפעה על חיינו, הרוגים בפיגועים עדיין יש פחות מהרוגי תאונות דרכים. אני אומר את זה בעצמי לכל מי שמפחד לעלות על אוטובוס. אבל ההשפעה הכלכלית של הרוגים בפיגועים היא לא ההשפעה הישירה שנובעת ממותם, אלא סדרה של השפעות עקיפות רבות משקל: 1. אפקט הפחד. כשיש פיגועים ברחובות, אנשים לא יוצאים לבלות, או לקניות, והעסקים נפגעים. 2. אפקט הפחד של העולם. תיירים לא באים בכלל, וגם מי שרוצה להשקיע לא שש. זה נובע מהתחושה שאין למקום הזה עתיד, שנובעת בעקיפין מהדבר שאנחנו מדברים עליו כאן - העדר אופק מדיני. יתר על כן, תאונות דרכים יש בכל העולם, וישראל לא מובילה בתחום באופן מובהק, כך שאין להן השפעה דומה. 3. אפקט החרם. גם ב- 1996 היו פה פיגועים, אבל אף קבוצת כדורגל ישראלית לא נאלצה לארח בחו"ל. ברגע שההרג הוא דו-צדדי, ואין אופק מדיני, כל הרוג (בשני הצדדים) מוריד את נכונותם של משקיעים בעולם להשקיע בישראל. ובמערכת הגלובלית של היום, זוהי נקודה קריטית. 4. אפקט הבזבוז. המון כסף מועבר לאפיקים לא יצרניים של אבטחה (באזרחות) וחיסול (בצה"ל). 5. אפקט הפרסום. מחזק את כל אלה - על הרוג בפיגוע יודעים בארץ ובעולם הרבה יותר מאשר על הרוג בתאונה. לגבי המפולת הכלכלית. ראשית, הבט בנתוני הצמיחה שהבאתי לעיל. שנית, אם אינך מרגיש את המיתון - אשרייך! פירוש הדבר שאתה שייך לעשירונים העליונים של החברה הישראלית, אלו שהמיתון כמעט ולא נגע בהם. בכל אופן, קשה לי להאמין שבכל ממטר הקיצוצים שהתרחשו לאחרונה לא נפגעה פרנסתך כהוא זה. ייתכן שהפגיעה אינה גדולה ואתה יכול להסתדר בעזרת מה שאגרת בשנים השמנות, אבל זה לא אומר שכך המצב אצל כולם. לגבי תקופת ממשלת נתניהו, רק הערה אחת: אכן הצמיחה זו הייתה נמוכה מאשר בשנים שלפני כן, אבל המצב היה ללא ספק טוב יותר מעכשיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, בין הפרסומים על ה''מיתון'' באותה תקופה השתרבבו להן מדי פעם ידיעות על עליה ברמת החיים, במספר כלי הרכב הפרטיים, במספר הישראלים היוצאים לחופשות בחו''ל וכו'. אף אחד לא טרח ליישב את הסתירה לכאורה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |