|
||||
|
||||
ישראל לא אשמה בכך שהחמאס לא מסכים להפסקת אש, אבל היא כן אשמה בכשלון הצפוי של מאמצי ההנהגה הפלש' להוריד את החמאס מן העץ או לפחות לבודד אותו (ואת ההתנגדות למהלך המדיני) ברחוב הפלש'. לא נראה לך מוזר שכל פעם שיש רגיעה או סיכוי לפריצת דרך מדינית (או לכל הפחות חידוש ההדברות) צה"לנו מבצע פעולה גרנדיוזית (אההממממ... ולא תמיד מוצלחת) הגורמת להכשלת היוזמה? ועוד משהו - מה (לדעתך) ברנטיסי הופך אותו לבן-מוות בעיני ישראל? מה התועלת בהריגת דובר התנועה? |
|
||||
|
||||
"כל פעם שיש רגיעה או סיכוי לפריצת דרך מדינית". לפחות הפעם לא הייתה רגיעה - כבר ביום ראשון השבוע הרגו פלסטינים חמישה חיילי צה"ל. סיכוי לפריצת דרך מדינית? לא נראה לי שזה משהו שאפשר לכמת, אבל אם כן, אז ההגיון שלי אומר שהיום הוא היה דווקא בשפל, בעקבות ארועי יום ראשון. |
|
||||
|
||||
ניסיתי לכסות את מגוון המקרים בהם פעלה ישראל. הפעם לא היתה רגיעה אלא סיכוי (רק סיכוי) לפריצת דרך. באחת הפעמים הקודמות (פצצת הטון במחנה הפליטים ברצועה, ילדים ונשים הרוגים, המטרה יצאה ללא שריטה - נשמע מוכר?) קדמה רגיעה לפעולה. אולי לא ניתן לכמת "סיכוי לפריצת דרך מדינית", אבל ועידה מדינית בחסות נשיא ארה"ב, שיחות ראשונות מזה חודשים בין המנהיגים, דברי שרון בדבר "סוף לכיבוש" - בהחלט עונה אצלי להגדרה. |
|
||||
|
||||
בפצצת הטון ברצועה המטרה נהרגה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |