|
נו, בסדר: הנה תגובה: כן. נכון. האורתודוקסיה מאמינה שההלכה היא "כדבר משה מסיני", ולכן אין לעשות בה שינויים. ככלל, התנועה הקונסרבטיבית (שכוללת בתוכה הרבה תתי-זרמים(בדיוק כמו האורתודוקיסת והרפרמית)) מאמינה שההלכה אינה דבר מקודש, אבל שהיא מיצגת את חכמת ישראל של מאות ואלפי דורות, ולכן אפשר להמשיך ולפתח אותה כדי שתתאים לשינויי הזמן, אבל כל צעד צריך להעשות בזהירות, מתוך שיקול דעת וכבוד למסורת, ומתוך מודעות לכך שכל שינוי הוא בעל חשיבות.
התנועה הרפורמית מעמידה את האדם בן דורנו כמרכזי - ההלכה על פיהם היא גמישה הרבה יותר, ויש פחות חשיבות לאלמנטים הסטורים , כלומר עדיף לפסוק פסיקות הלכה חדשות ולהקל במקומות מהותיים(ובמקומות בהם השינוי הוא קוסמטי), מאשר להקשות על האדם בן ימינו למצוא את זהותו היהודית ביהדות.
אני וזוגי שייכים לתנועה הקונסרבטיבית, למרות שלדעתי השינויים נעשים בה בקצב איטי מדי. לאחר שהות בארצות הברית למדתי להעריך את התנועה הקונס' יותר, כי המנעד של בתי הכנסת שם יותר רחב, ולכן הכרתי גם קהילות יותר ליברליות מקהילת "מוריה" בחיפה, שאליה השתייכנו במקור (ב"מוריה", למשל, נשים נכללו למניין רק לפני כמה שנים, ועכשיו כשהם חיפשו רב קהילה חדש אני מאד בספק אם הם היו לוקחים רבה). כשחזרנו לארץ החלטנו להעמיד שיקולים אידיאולוגים לפנינו כשנחליט לבחור בית כנסת, ולבחור קהילה על סמך מידת הליברליות שלה (איפשהו באמצע בין שנינו, אני מניחה) ולא בהכרח על סמך ההשתיכות התנועתית שלה. עם זאת, לפחות בארצות הברית (ובעיני), מי שעושה את העבודה החשובה ביותר בעזר לשמור על זהות יהודית של אנשים זו דוקא התנועה הרפורמית, שמקבלת אנשים מכל זרמי החברה, כולל בתי כנסת "עליזים"(שמחזיקים בד"כ קבוצות תמיכה לנוער שעושות בעיני עבודת קודש), משפחות מעורבות, וילדים שאביהם אך לא אמם יהודים (אם כי גם הקונסרבטיבים מתיחסים אליהם כ"זרע ישראל" ומקלים עליהם מאד מאד את הגיור).
|
|