|
||||
|
||||
מר מאן הנכבד ראשית תודה על התיחסותך לתגובתי (נאמר פעם עדיף מאוחר מאשר אף פעם) ואתה תגובתי לכתוב. א. ראשית מתוך הכתוב מובן לי כי גם אתה מצפה שלמרות נסיגה שלנו לקווי 67 עדיין לא יהיה שקט באזור (וכי אחרת למה אנו זקוקים לגדרות עם מדינה אשר תהיה בשלום איתנו) גבול קשוח כמו שאמרת הינו דבר שהינו בעיני רע . מדינת ישראל נותנת ותמשיך לתת למדינה פלסטינית שתקום את היכולת הכלכלית שלה מצד אחד וכמו כן תתן גם את המים ולתקופה מסויימת גם חשמל. במידה ומדינת ישראל לא יכולה לסמוך על הפלסטינים שיהיה שקט בגבולה איני רואה סיבה מדוע עליה לתת דבר מה. (כסף או אדמה) במידה ואכן יהיה שקט הרי שאנו לא זקוקים לגדרות מהסוג שצוין. ב. בנוגע לתגובה בנשק ארטילרי. במידה וכמו שאני כיום מאמין לא יוסג שקט הרי שכל תקיפה תהיה באישור מלא או חלקי של המדינה הפלסטינית. התקפות המדינה הזאת יכולות להיות שונות ומשונות. הן יכולות להיות אך ורק כלפי המאחזים הצבאיים אשר נמצאים במצמוד לגדר שתוקם. הן יכולות להיות כמו שנאמר בקטיושות וכדומה. והן יכולות להיות כפעולןת שקטות אשר מגיעות דרך ישראל על ידי ערבי ישראל הרוצים לראות את עצמם כחלק מהרשות הפלסטינית. (כמובן שפעולות אילו ימומנו על ידי תומכי המדינה הפלסטינית גם אם לא באופן ישיר דרכה) במצב זה דרכי התקיפה שלך מול יוזמי הפעילות הזאת יהיו רעועות עד מאוד. ירי על חיילים לא יתן אישור בידיך לירות לכיוון אזרחים ואו לפגוע למדינה בתשתיות כל עוד לא תוכל להוכיח כי אכן המדינה הפלסטינית ירתה ועודדה את הנושא. מה תעשה במידה והמדינה הפלסטינית "תתפוס" את היורים? האם אז תגיב? ואיך? להזכירך גבולותל הקו הירוק אומרים שכל ירי הוא פגיע באוכלוסיה אזרחית שלנו. איך תגיב כאשר הפעילות ממומנת על ידי הרשות אולם מתבצעת על ידי ערבים ישראלים תומכי הרשות? ושוב האם אנשי השמאל בארופה יסכימו לתקיפה של ארטילריה לתוך המון ילדים? בתי חולים? או סתם אזרחים פלסטינים? האם אנשי השמאל הישראלים יסכימו לכך? לדעתי לא? (אלא כמובן אם אילו יפגעו בעצמם) וכל עוד השמאל הארופאי יגיב כמו שהוא מגיב היום (אני לא מקבל את טענתך כי תמונות מהצד שלנו ירגיעו אותם) הרי שאין סיבה להחזיר ברגע זה. ג. לבנון2 . במידה ואכן יפגעו לנו יום יום חיילים, או שרק ירו על חיילנו אתה טוען כי על מדינת ישראל לפגוע בתשתית. האם ארופה לא תגיב לתצלומי ילדים ערביים ללא מזון חשמל או שתיה? באם הפגיע בתשתית לא תועיל האם עלינו להגדיל את הפגיעה ולהכנס לתוך השטחים על מנת להרגיע את המצב? וליצור לבנון 2 . האם פגיעה בתשתיות מקובלת עליך גם באזור לבנון כיום כאשר להזכירך עדיין תוקפים אותנו שם מידי פעם והם עדיין מחזיקים לנו בחיילים ואזרח שבויים. מה הווא הקו האדום בו תשתיות לא יספיקו? ונאלץ להגיב בחומרה רבה יותר? ד. מלחמה. האם המצב כיום אינו עדיף על מלחמה? אם תגובה חזקה שלנו על מדינת פלסטין אינה עלולה לגרום מהר יותר למצב מלחמה עם ארצות נוספות להבדיל מתגובה חזקה שלנו כיום כאשר הם לא מוגדרים עדיין כמדינה? ה. זכות השיבה. מה במצב ששוב למרות התנגדות ארופה הערבים לא יסכימו לדבר מלבד החזרה של אנשיהם לתוך ארץ ישראל. באיזו צורה ישראל צריכה או תאלץ להגיב? וכמה זמן אירופה תקבל התנהגות מסוג זה? ולסיכום. בתור אדם שמתייחס לקורה סביבו. וראה איך מידי יום ביומו אנו נפגעים ומוחלשים. איך יורים יום ביומו על שיירות (מי היה מאמין שיהיו שיירות כמו בלבנון אבל רק שהפעם בשטחים) ועל מוצבים. בתור אדם שמוכן להתייחס לפלסטינים ברצינות ולקבל את מה שהיו"ר ערפת אומר בנוגע לשיבת הפלסטינים לבתייהם בתוככי ארץ ישראל. אני לא רואה שום סיבה הגיונית להחזיר ואו לצאת מתוך השטחים כרגע. במידה וניתן יהיה למצוא הסדר שבו יאמר על ידי הפלסטינים כולל ההנהגתם והעם עצמו (כולל חמא"ס) שברגע שבו ישראל תיסוג מהשטחים יפסיק באופן מידי ניסיון של הוצאת הישראלים מישראל אז אולי אהיה מוכן לתת להם את האדמה הזאת. כיום אני מאין להם יותר משאני מאמין למי ממנהגי ועל כן אני יודע ולא מתוך תחושה שברגע שבו נצא מעבר לקו הירוק רק נקרב את הירי לתוך ישראל. בברכה רועי |
|
||||
|
||||
רועי ידידי, השאלות, הקושיות והתהיות אשר הינך חוזר ומעלה קיימות אף בי, אולם ליבי עדיין סמוך ובטוח כי ההפרדה החד צדדית הינה בחזקת הפיתרון היחידי הסביר, בזמן ובמצב הנוכחיים. אינני נביא ובעל אוב ואותות, ואיני יכול לקבוע במדויק מה יהיה יחסה הכללי והפרטי של מדינת פלסטין החדשה ונתיניה כלפי מדינת האתנוס המלאכותי, כהגדרתו המדוייקת של מר גורביץ. מובן כי אין כל סיבה שפני הדברים יתפתחו חלילה לסידרת עימותים הכוללת מטחי ירי ותגובות ישראליות, ובהחלט יתכן כי הריבון הפלסטינאי ינסה בתחילת דרכו לגלות קשיחות ניכרת בעבור מתבדלים שוללי ישראל משורותיו. תפקידי היחידי בסצינה האמורה מסתכם בהעלאה מסודרת של מחשבות אופרטיביות במידה ומצב אידיאלי זה יתמוטט לו כמגדל קלפים, ובמידה כתוצאה מכך תסבול 'ישראל מודל 67' כהגדרתי, משורה שלימה של התנכלויות חמורות וקשות, אשר תכלולנה ירי וטרור מאסיבי כלפיה. כאמור - אין דבר האומר והקובע באופן דטרמינסטי כי אסקלאציה מהסוג האמור עתידה להתפתח, אולם שומה על כל איש שמאל רציני המכבד עצמו וסביבתו לפשול שרווליו ולדחוף שתי ידיו אל בור המרורות, וזאת על מנת לנסות ולהגדיר במדוייק כיצד ניתן יהיה להגיב על תופעות עוינות שונות. במסגרת זו לא נותר לי אלא לגרוס את אשר טענתי לא אחת: במידה וישראל תסבול מירי ומפעולות טרור כלפיה, תצטרך היא להגיב באופן חכם, אך קשה ומכאיב לא פחות. בברכה א. מאן |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |