|
||||
|
||||
ערב שבועות חל ב-ו בסיוון, שבועות חל ב-ז בסיוון. |
|
||||
|
||||
ערב שבועות חל היום. היום יום חמישי. יום ראשון היה גם הראשון לחודש העברי וגם לחודש הלועזי. מכאן, ערב שבועות חל בחמישי. אגב, אני זוכר ששבועות חל בשישי, במיוחד בגלל שיומיים אחרי זה, בשמיני, חל יום הולדתי העברי. |
|
||||
|
||||
הנימוקים קצת מיותרים, זו עובדה טריוויאלית. |
|
||||
|
||||
טוב, אז אני אדם מיותר. קורה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
סוף סוף יש לי הזדמנות טובה. |
|
||||
|
||||
צודק - ראיתם איך ומה הקורן ההוא ענה לכליל בדיון על ההתנחלויות? יש גבול תעלב ממי שבא לך :) |
|
||||
|
||||
טוב אז ככה, התנך לא מציין תאריך אלא את הספירה, ועל הספירה היה ויכוח. באנציקלופדיה מצויינים שני תאריכים - ו ו-ז בסיוון (כנראה בעקבות יום שני של גלויות) ולי נשאר בראש ז בסיוון. אני מצטערת על שגרמתי לבלבול. |
|
||||
|
||||
אני לא רוצה להשמע קטנוני, אבל היית יכולה לבדוק בלוח השנה וזהו. ברוב אלה שתמצאי בארץ, היה מופיע הפרט הקטן והשולי הזה. |
|
||||
|
||||
עצרת כמו שהוא מכונה בתנ''ך, נחגג שבעה שבועות אחרי ט''ו בניסן, חג הפסח שבמהלכו נערך קציר השעורים, כמו שכבר הוזכר לעיל. התאריך של עצרת יכול להיות או בה' סיון, או בו' סיון, או בז' סיון, כתוצאה מתנועת הירח. מה שמוביל לדיונים כל שנה האם החודש מלא (שלושים יום), או חסר (עשרים ותשע יום). חכמים רצו שהעצרת תחגג בו' סיון- התאריך בו על פי המסורת ניתנה תורה. על כן הם קימבנו את סידור הלוח כך שחודש ניסן יהיה תמיד חסר, ואילו אייר יהיה מלא. |
|
||||
|
||||
להיפך, ניסן תמיד מלא ואייר תמיד חסר. |
|
||||
|
||||
השבת על פי המשנה היא לא שבוע אלא חג-מועד. ואכן הצדוקים פירשו את השבת כיום השבת, ולא היה להם תאריך קבוע לחג השבועות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |