|
||||
|
||||
גם לי! אני גאה לומר שכל משפחתי נושאת גם היא כרטיס זה. זו בכל אופן התגובה שרציתי לכתוב. לאחר שראיתי את האחוז הקטן להדהים של הנושאים את הכרטיס בישראל, למרות שכל אחד מקבל אותו עם חידוש הרשיון, החלטתי לבדוק את העניין לפני שאני מגיב. מעולם לא שאלתי איש או אשה מבני המשפחה אם הם נושאים את הכרטיס. זה היה כה ברור שאנשים משכילים ומוסריים כמוהם ישאו אותו בגאון וכדוגמא, שכלל לא העליתי על הדעת לשאול אותם. אז זהו, שהם לא. אף לא אחד מהם, והם אפילו לא רוצים לדבר על זה! אז עכשיו אני מחפש משפחה חדשה, איכותית יותר, כראוי לאפופידס מצוי (הדגם המשופר). מישהו מכיר? |
|
||||
|
||||
אילו איברים בדיוק הם מוכנים לתרום? |
|
||||
|
||||
יפה! (7.5), אך היית יכול לענות: "איברים? אנשים שלמים!" (9). |
|
||||
|
||||
או "תרומת איברים? כבר תרמתי בעבודה." (8.2). |
|
||||
|
||||
אילו איברים אתה רוצה? |
|
||||
|
||||
אתה יכול להצטרף למשפחה שלי! כשהייתי סטודנטית, חילקו אצלנו בפקולטה טפסים של "אדי", ואני שכנעתי את זה שלימים נהיה בעלי, ועוד 7 חברים שלו לחתום. המפתיע הוא, שלא היתה להם שום בעיה לחתום על כרטיס לתרומת איברים. כל מה שהם רצו היה שאני אשלח אותו במקומם. לכן, הצעתי ל"אדי" - לשים גלויות מבויילות בתיבות הדואר. עיקר הבעיה היא בלוגיסטיקה של החתימה, ולא בחתימה עצמה. |
|
||||
|
||||
תודה על ההצעה הנדיבה, אני בהליכי מסירה של המשפחה. לכשייסתיימו, אפנה אליך. זו בכל אופן התגובה שרציתי לכתוב. אלא שכשהתחלתי לכתוב להם את מכתב ההמלצה, לאחר כמה שורות פתאום אמרתי לעצמי, בואנה, אם הם כאלה מוצלחים, אולי אתה עושה כאן טעות? אז עצמי ענה לי: .... טוב, נראה לי שאקטע את הקשקוש הזה כאן. מי שרוצה דברים קצת יותר מצחיקים (לפחות בחלקם), יכול לנסות קטעים של עדי אשכנזי, שגרה בקירבתי (ככה אמרה השכנה), מן התוכנית של יאיר לפיד, כאן: http://www.reshet.tv2.co.il/pages/minihp.asp?PageId=... לילה טוב ויום ג' שמח! |
|
||||
|
||||
לי יש כזה מאז שאגודת "אדי" קיימת. צמוד לרשיון הנהיגה שלי (אלא איפה, במיטה? 1), לאשתי יש מאז שאני מכיר אותה (בעצם מאז שהיא קיבלה רשיון נהיגה, אבל זה בערך אותו הדבר). אחינו אתה. _____ 1 אומרים שהמיטה היא המקום המסוכן ביותר, שכן רוב האנשים מתים במיטה. |
|
||||
|
||||
ראיתי דוכן של ''אדי'' לפני כמה שנים באיזה קניון ונרשמתי. ולי אין בכלל רישיון נהיגה. |
|
||||
|
||||
אז איך אתה מתכוון למות? |
|
||||
|
||||
לי יש את הכרטיס מהמבצע האחרון, נתקלתי בדוכן בנחלת בניימין. לאף אחד מהמשפחה שלי אין והם גם לא מוכנים לדבר על זה. אין פתח לדיון והתירוצים שלהם מוזרים עד מאוד. לי נראה שמדובר ברכושנות ועוד משהו לא מוגדר. הכי מצחיק אותי כשאנשים שלחלוטין לא מאמינים בביאת המשיח מתקרבים פתע לאלוהיהם ודואגים לכלייה שתסתובב אצל מישהו אחר, מה שנקרא אלוהים גדול. |
|
||||
|
||||
את העניין עם המשיח אני מכיר כבר כמה שנים וזה עדיין נראה לי מטופש להפליא. נראה שבני האדם בראו להם אלוהים בצלמם ובדמותם: קטנוני ונקמני. אגב, פורמלית, גיליתי דרך התגובת בדיון שאומנם אני נושא עימי את צער השתיקה ואת נוף האלם ששרפנו אז מפחד 1, אך לא את כרטיס אדי המחודש. אני מקווה שזה הישן מבהיר היטב את כוונתי, במקרה הצורך. עוד משהו למקרה הצורך: בתחילת שירות המילואים שלי, ממנו אני כעת בחופשה, התרו והפצירו בנו לזכור להרשם (בשבצ"ק) לפני כל יציאה למשימה כדי לחסוך למשפחות את עונג הזיהוי של חלקינו הפזורים. סיפרו לנו מה קרה עם גדוד אחר, שלא הקפיד... פשוט מרנין. אני מקווה שישאר גם משהו לתרום... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |