בתשובה לNY, 02/06/03 16:16
אני תוהה אם מישהו הספיק לקרוא את הודעתי הקודמת, שהלכה ללא שוב 149768
אז פעם בשנה האוהדים חוגגים אליפות- וכן, פעם בשנה הם עוברים את גבול הטעם הטוב כמעט מתחת לבית שלך. אבל למה מוות בעינויים? תן להם לחגוג. זה לא קורה כל יום.
שיחגגו אצלם בבית, לא אצלי. 149902
ולא ברשות הרבים.
ועוד דבר: פעם בשנה מתרחש מצעד הגאוה, גם הוא ממש מתחת לביתי. את המצעד אני מקבל בברכה, ביחוד כי, תאמינו או לא, הוא *הרבה* פחות רועש מהאוהדים (ואם כבר, גם יותר ססגוני). הוא גם מתקיים, באופן הגיוני למדי, בשעות היום, ולא בדיוק כשסחבק (ואתו רוב תושבי העיר תל אביב) רוצה לישון. באופן מפתיע הוא גם לא כולל צופרי מכוניות ודידי הררי.
מסקנה: אפשר לחגוג בלי להרוג.
נכון שאפשר לחגוג בלי להרוג 149909
אבל זה הרבה פחות כיף.
אני תוהה אם מישהו הספיק לקרוא את הודעתי הקודמת, שהלכה ללא שוב 149916
מה עוד, שזה לא פעם בשנה. הפעם זאת פעם בשבע שנים, אני גם זוכר שזאת היתה פעם ב13 שנים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים