 |
בקשר לערביי ישראל וקבלת ה"אזרחות על סמך ישיבה" רציתי להוסיף כמה פרטים.
בסוף מלחמת העצמאות נשארו כאן 156,000 ערבים שהיוו 14% בלבד מהאוכלוסייה.
חוק האזרחות הראשון נתקבל ב-1950 והציע 5 אפשרויות מתוכן רק הראשונה הייתה רלוונטית לערבים: רישום הנוכחות שנערך בנובמבר 48 – מכוח לידה – עלייה – נישואין – התאזרחות.1
התגלה פער בולט בתפישת המהות של האזרחות בין היהודים לערבים. היהודים אמצו את משפט הדם כמרכיב יסודי בהענקת האזרחות, בעוד הערבים ראו בה זכות טבעית צודקת ע"פ משפט הקרקע. כילידי הארץ הם דרשו לקבל אותה ללא תנאי, וכלל לא התנגדו לה.
1 מכיוון שהרישום לא נערך בנגב, במשולש, ובחלקים מהגליל, ומכיוון שהיו רבים שלא היו מודעים לרישום או לחשיבותו, ואחרים ששבו לישראל רק אחרי הסכמי שביתת הנשק (בין בהסתננות ובין דרך איחוד משפחות) נותרו כ- 100,000 ערבים שיכלו לקבל אזרחות רק באמצעות הגשת בקשה רשמית ועמידה בקריטריונים, ובהם ידיעת מה של השפה העברית.
שר הפנים היווה הפוסק השרירותי 2 האחרון של קבלת האזרחות.
הדבר קומם את הערבים, שהרגישו מקופחים ומופלים, שהרי יהודי שזה עתה בא מטוניס הופך ברגע אזרח, בעוד ערבי יליד הארץ מהגליל, שאבותיו חיו כאן דורות, נאלץ להתאזרח, משל היה זר המבקש להשתקע בארץ.
2 על חשיבותה של שרירותיות פרסונלית זו אנו (וג'ובאני רוסו והפלשמורה) מקבלים בימים אלו שיעור עם התחלפות השרים במשרד הפנים.
בקשר לבנימין כהנא המנוח, זכור לי שביקש מהממשלה להפציץ כפרים ערביים בתגובה לכל מעשה טרור בארץ. (אך במה, ושמא ביקש להמטיר עליהם סוכריות מן האוויר,עד כדי כך אין זכרוני מגיע).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש