 |
|
 |
||
|
||||
 |
בית המשפט העליון ויכולתו לבטל חוקים של הכנסת בא בדיוק כדי לפצות על ה''הפחתה'' ברמת הדמוקרטיה שנובעת מהדמוקרטיה היצוגית - כלומר, הוא נועד למנוע פגיעה של הפלרמנט בזכויות שאינן מיוצגות בו, או קביעת חוקים שנובעים מהאינטרסים של הפרלמנט עצמו בניגוד לאלו של העם. כמו כן, בית המשפט העליון יכול לפסול חוק רק על פי חקיקה של הרשות המכוננת, שהיא זו שלמעשה הגבילה את הרשות המחוקקת, לא בית המשפט העליון. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם יש איזושהיא הפחתה שנובעת מדמוקרטיה יצוגית, אך למיעוט יהיה קשה לייצג את עצמו גם בדמוקרטיה ישירה. כמו-כן, אני שמח שהסכמנו לגבי ההפחתה שבדמוקרטיה יצוגית, זו כבר הוכחה לדבריי (כמו שכבר אמרתי זה אמנם לא מאפיין של דמוקרטיה ליברלית בלבד, אך כנראה שהצלחתי להסביר לך במה אני מתכוון ב''הפחתה''). לגבי ביטול חוקים, נדמה לי שדב העלה את הנקודה שבמדינת ישראל בעצם אין אף חוק שמכשיר זאת, כך שזו לא הראשות המכוננת שהכשירה את בית המשפט לבטל חוקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הפחתה של הייצוגיות, לא הפחתה של הדמוקרטיה. חוקי היסוד, מעצם היותם חוקי יסוד (שעליונים על חקיקה רגילה) הם שמקנים לביהמ''ש העליון את הזכות לבטל חוקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפחתה בייצוגיות היא גם הפחתה בדמוקרטיה. נניח ורוב העם איבד את אמונו בהרכב הממשלה, אך אין רוב בכנסת להפילה - המדיניות המבוצעת אינה רצון הרוב. מעבר לשני הוויכוחים הקטנוניים (1 - הם מונעים מהכנסת לחוקק חוקים הסותרים אותם, אך הם אינם מקנים לבית המשפט סמכות לבטל חוקים. 2 - מי קבע את מעמדם כעליונים על חקיקה רגילה?), חוקה (או חוקי יסוד לצורך העניין), גם היא הפחתה בדמוקרטיה מכיוון שהיא עלולה למנוע מהרוב לקדם את מדיניותו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |