בתשובה להאייל הערמוני, 25/01/01 23:52
על אף כל זאת 14936
שחר נתניהו • בתשובה להאייל הערמוני יום ו', 26/1/2001, 0:25
אני רק מתאר לעצמי מה היו התגובות אם הייתי כותב ''האוכלוסיה הבורה, הדתית, הגזענית והמכוערת'', ולא הייתי מתכוון לאוכלוסייתה של ישראל אלא לזו של פלשתין או של פפואה ניו גיני.
על אף כל זאת 14942
ניתאי ארטנשטיין • בתשובה לשחר נתניהו יום ו', 26/1/2001, 1:03
גזען!
איני מכיר את יושבי פפואה 14949
האייל הערמוני • בתשובה לשחר נתניהו יום ו', 26/1/2001, 2:17
לא הייתי מתנגד להגדרה זו גם עבור תושבי פלשתין.
זכות והפליה 15023
עודד גילוץ • בתשובה לשחר נתניהו שבת, 27/1/2001, 14:05
בסינפלד ישנו פרק שבו ג,רי חושד ברופא השניים שלו שהוא התגייר רק בשביל לספר בדיחות יהודיות. הטענה הבאה מכאן היא שאדם יכול לבקר את עצמו ואף את עמו שלו, אך אין לו שום זכות לעשות זאת לאחרים. ברגע שאתה מעביר ביקורת על כל דבר שאינו קשור ישירות אליך הביקורת הופכת למגמתית ונטולת בסיס.
הזכות לקטב ולאחות 15028
אלכסנדר מאן • בתשובה לעודד גילוץ שבת, 27/1/2001, 15:00
מר גילוץ הנכבד,

אינני רואה צורך להכביר מילים על הסידרה 'סיינפלד', ועל השתלבותה המושלמת במארג הערכים האמריקאים - דבר שקוראים מגיבים שונים עשו זה לא מכבר היטב בתגובות למאמר מסויים של מר י. ניר.

הזכות להעביר ולקבל ביקורת היא הדבר החשוב ביותר ברעיון הדמוקרטיה לגווניו השונים - ביקורת אשר כמובן רצוי כי אינה תהיה כרוכה בעלבון ישיר לשמו.
היכולת לספוג ביקורת מחוגים אינטרניים בלבד אינה מעידה על חוסן ויציבות, ממש כפי שביקורת אקסטרנית השזורה בעלבונות ישירים אינה מעידה כך - ומכאן שבשני מקרים אלו תורמת תופעת הביקורת המגמתית מעט מאוד לצד המבוקר והמבקר כאחד.

אין ספק כי מר נתניהו לעיתים 'חוטא ומחטיא' משהו בנקודה זו, ממש כפי שמגיבים נוספים מקפידים לעשות זאת בשימושם במשפטי לוואי ותואר ברוטליים במיוחד, נטולי כל סמנטיקה וסובלימציה.

די אם נביט על כמות הרפש והלעג אותו סופג הגוף המתקרא 'מדינת ישראל' מידי קוראים ומגיבים שונים, על מנת להבין את גודל האנטגוניזם והדחייה הקיימים אף בחוגים אחרים, אשר מר נתניהו בעליל אינו שותף להם ובהם.

אך יחד עם זאת יש לקוות כי מגיבים שונים ימשיכו להגיב באופן הישיר והמשתלח ביותר - תוך הקפדה על רמת אתיקה סבירה, הכוללת סדר, נקיון, כתיב נכון ורמת התבטאות סבירה - וזאת כמובן ללא מעידות מיותרות מתלם החוק הכתוב והמפורש במדינת ישראל אלי אזורי דמדומים קונטרוברסליים.

אין לאיש מונופול וקריטריון-פלא לדבר המכונה תדירות על ידי כ'טעם הטוב' של תגובה זו או אחרת, היות ובריה משונה זו אינה כלל בנמצא.

ארגו - אל לו לאתר זה לעסוק במוראליזציה גורפת.

ימשיכו נא אם כן לכתוב ולהגיב אנשים שונים אשר כתיבתם מקטבת, כגון מר נתניהו, מר קלטי, מר ש. כהן, מר ארטנשטיין, מר גורביץ, מר דרעי ועוד שורה רבה של כותבים/מגיבים מוכשרים אשר שמם נשמט לו לצערי מזכרוני.

בברכה

א. מאן
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות