בתשובה לאליהו, 28/05/03 16:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ברור שחוקי היסוד *נועדו* לעניינים עקרוניים, אבל זה לא אומר שכל חוק שזכה לכותרת כזו חייב להתאים להגדרה. מפריעה לי העובדה שהגוף המחוקק הוא זה שבוחר מתי להפוך את עצמו (זמנית) לגוף מכונן, בלי שיש הגדרה ברורה מתי זה קורה. לכן כתבתי שאפשר לקרוא לכל חוק "חוק יסוד" - לא בגלל שכל נושא הוא מהותי, אלא בגלל שיתכן שתומכי החוק יוכלו לגייס מספיק תמיכה כדי להפוך את החוק חביב-נפשם למסמר בלי ראש. משא-ומתן קואליציוני הוא זמן מצויין לגלות את המהותיות של גובה קצבאות הילדים. העובדה שחלוקת התפקידים (בין כינון לחיקוק) אינה מוגדרת היטב היא בעייתית בעוד מישור. נאמר שרוב מקרי בכנסת מחוקק "חוק יסוד: כפיפות גופי השלטון לשולחן-ערוך (עם הגהות הרמ"א)" ומשריין אותו כדבעי. יש לי הרגשה שלמרות מהותיות הנושא, ימצא בג"ץ "פתרון" לבעייה החוקתית שתיווצר (דהיינו, שמצד אחד יש חוק, ומצד שני מאמר המערכת של "הארץ" קובע במפורש שיש לבטל אותו). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן מפריע ואכן לשם כך מחכים לסיום הליכי החקיקה בענין חוק יסוד: החקיקה שאמור להסדיר בצורה טובה יותר וודאית יותר את הנושא שבין הכנסת כרשות מכוננת לבין הכנסת כרשות מחוקקת. גם לגבי חוק יסוד: כפיפות גופי השלטון לשולחן ערוך (עם הגהות הרמ"א) וגם לגבי שריון הרמטי (נניח 95% מחברי הכנסת) ישנן התבטאויות, בעיקר בעולם, אך גם בארץ, כי ברור שמעקרונות הדמוקרטיה בג"צ יוכל לבטל חוק שכזה. אבל אני מקוה שברור לך שאם נגיע למצב כזה, אז האמירה במאמר המערכת של הארץ 1 ואפילו פסיקת בג"צ לא תעזור הרבה, כי כנראה יהיה פה סוג שלטון אחר ואז - כדי לבטל את החוק יהיה צורך במעשה ציבורי (שיתכן שיתחיל בפסיקת בג"צ או במאמר בארץ, אך לא יסתיים שם) _______________ 1 לעצמי אני חושב שבדוגמא שלך מאמר המערכת שיקרא לביטול החוק יהיה של "יום ליום".. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפסקה השניה - האם בג"ץ יכול לבטל חוק יסוד בהסתמך על "עקרונות הדמוקרטיה"? האם צריך להשען על מגילת העצמאות לשם כך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקצרה ממש. במספר פסקי דין נאמר כי באופן עקרוני כוחו של בג"צ מוגבל רק לביטול חוקים הנוגדים ערכים המעוגנים בחקיקת על. יתרה מכך, באותם פסקי דין נקבע, כי אם תחוקק הכנסת חוק הנוגד ערך מעקרונות המשטר הדמוקרטי גם אז לא יהיה בכוח בג"צ - מעצמו - לבטל את החוק. יחד עם זאת, יש אמירות באותם פסקי דין ובספרות, כי אם החוק ינגוד את *כל* ערכי המשטר הדמוקרטי אזי יהיה בכוח בית משפט בכדי לבטל חוק שכזה 1. אשר לשאלתך השניה אני חושב שקיימת זהות (כמעט מלאה) בין ערכי הדמוקרטיה לבין מגילת העצמאות. בכל אופן דומני כי כשנדונה שאלה זו, לא הייתה התייחסות מפורשת למגילת העצמאות. יש לזכור כי מגילת העצמאות היא מעשה חקיקה בפני עצמו ולפיכך אין מניעה לבטלו. ממילא שוב תעשה הפניה לעקרונות הכללים של הדמוקרטיה. ________________ 1 שאלה אחרת היא, מה יהיה כוחו של הביטול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני חשבתי שהכרזת העצמאות היא חסרת משמעות מבחינה משפטית, פרט אולי להתווית ''רוח'' כללית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משיעורי האזרחות שלי, אני זוכר שהחלקים היחידים שתקפים במגילה הם הגדרת מערכת השלטון והאופי ה''יהודי-דמוקרטי.'' זו פסיקה משנות החמישים של המאה שעברה, אני חושב. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |