בתשובה ליוסי גורביץ, 25/01/01 12:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם לנו יש שפה משותפת, מוצא משותף, ואתוס משותף. לשיטתך, כל אלו נוצרו לא יאוחר מ1948. כלומר אם הינך טוען כי הפלשתינאים הם אכן עם, איני מבין איך אתה שולל מאיתנו זכות בסיסית זו. במאמר מוסגר, לפי דעתי העם הוא עניין של הגדרה עצמית. אתה, לדוגמא, מגדיר את עצמך, להבנתי, כ-לא שייך לעם היהודי. זכותך. זכותי, לעומת זאת, לראות בעצמי צאצא לאותו עם שחי לפני כאלפיים שנה בא"י. אין אני מבין גם, איך עובדת היותו של העם היהודי מופרד בעבר למספר רב של קהילות בכל רחבי העולם, שוללת ממנו זכות בלעדית על אותם חבלי ארץ בהם הוא נוצר ושלט בעבר, ומהם גורש בכח. אחרי הכל, גם אם אינני יכול (או רוצה) להוכיח שייכות או קשר כלשהם ליוצאי ארצות המזרח, מדוע לא אוכל לתבוע בעלות (לאומית) על א"י, בשם היהודים ממוצא אשכנזי בלבד? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה על זכותנו ההיסטורית על הקרקע כאן ממש מצחיקה. לשיטתך אתה, אם מגדיר עצמו צ'רקסי אחד כצאצא של החיתים מהתנ"ך (זכותו, נכון?), הוא יכול לטעון כנגדך שאבות-אבותיו היו כאן קודם, ושאבות-אבותיך נישלו, כבשו, וגירשו את אבות-אבותיו בכח. נו, אז מה יצא לנו מזה? אגב, הדוגמה על הצ'רקסי אינה מצוצה מן האצבע - רוב הצ'רקסים אכן רואים עצמם צאצאים של החיתים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי, ניתן לבחון את בעיית הבעלות על הקרקע משני היבטים; הראשון, והמועדף עלי, הוא ההיבט העקרוני/הסטורי. כלומר ,בעולם "מושלם" רצוי שכל עם יחיה על שטח, שכרונולוגית, עם זה היה הראשון, מבין העמים הקיימים כיום, אשר לו זיקה מוכחת לכברת ארץ זו. עם כל הכבוד לצ'רקסים באשר הם, למיטב ידיעתי אין עדויות הסטוריות להיותם צאצאיהם של החיתים. השני, אותו אכנה לצורך העניין "המעשי", מכתיב התחשבות במצב הקיים היום. רובם המכריע של הצ'רקסים מרוכזים באיזור הקווקז. מדוע ירצו הם לעקור (או להעקר) משם? רוב היהודים, לעומת זאת, מרוכזים במדינת ישראל. אין זה מעשי להעבירם למקום אחר (אני אישית לא הייתי מתנגד, להעברת המדינה לשטח שיוקצה לשם כך באירופה, נגיד). אבל בהתחשב בעובדה שאנחנו כבר כאן, והזכות המוסרית על הארץ, שלנו היא, אין מקום להעביר שטחים (ירושלים, חולות חלוצה וכו') שאינם נחוצים לחיים נורמליים של עם אחר. במיוחד לכזה אשר מעולם לא הייתה לו, לא שליטה, ולא זכות אבות אוריגינלית על השטח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה? לא רחוק ממני גר מהגר מחבר העמים. כפי שמעיד שמי, יש לנו מוצא משותף. אבל מה לי ולמר אבוטבול, מהבניין ממול? מה לי ולאתיופים? מה לי וליהודי צרפת? על מה אתה מדבר? איזה מוצא משותף? ודוק: קיים לאום ישראלי. דא עקא, שהבעיה העיקרית לקיומו של הלאום הזה היא בכך שהקבוצה הגדולה ביותר בו מסרבת בתוקף להכיר בקיומו, ורוצה להגדיר את עצמה כיהודית - כאשר היא לא. וכל זמן שהישראלים יסרבו להגדיר את עצמם ככאלה, כל זמן שהם יסרבו להבין שלתרבות שיצרו אין ולא כלום עם רוב רובה של התרבות היהודית, נידונה הישראליות לגוויעה כיהדות אלימה במיוחד. שוב: אם תצליח להוכיח לי, משפטית, שליותר ממחצית היהודים כאן אב קדמון שהיה בעל קרקע ביהודה תחת השלטון החשמונאי, אסכים שיש מה לדבר על תביעה הסטורית. כל זמן שזה לא קרה - וזה לא קרה ולא יקרה - אין ליהודים שום חזקה הסטורית, לכל היותר חזקה מיתית (מתוך המיתוס שהם עם מתמשך), ובגלל חזקה מיתית, לא מגרשים עם אחר מארצו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפסקה הראשונה בהודעתי המקורית התכוונתי להראות, שגם לפי הגדרותיך העם היהודי (המתגורר בארץ) הינו עם לכל דבר ועניין, צעיר אומנם, אך עם. הרי לכל אזרחי המדינה (הלא ערבים) שנולדו כאן ב100 השנים האחרונות יש מוצא משותף (מוצא יהודי-ישראלי לצורך העניין) והם עומדים בשאר התנאים גם כן. לעם "זה" אין כמובן זכות מוסרית על השטח, אבל בכל זאת אין אתה יכול להכחיש את קיומו. כעת לחלק הבעייתי; באילו כלים בדיוק, עלי להוכיח את קיומו של אב קדמון זה: היסטוריים? ארכיאולוגיים? גנטיים? בנוסף, אשמח אם תציין מדוע הוכחה כזאת היא בלתי-אפשרית לדעתך. תמוהה בעיני גם הדרישה שליותר ממחצית האוכלוסיה היהודית יהיה אב קדמון כנ"ל. נניח לרגע, שניתן היה להוכיח קשר זה רק עבור יוצאי אירופה (לדוגמה), האם עלייתם לא"י של אנשים (יהודים?) בני עדות אחרות צריך לגרוע מחזקתם של אילו, עבורם הוכח הקשר, על הארץ?! |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |