|
||||
|
||||
ואפילו עגבניה אחת לא קיבלתי, גם לא קריאת בוז. אולי כי הקהל היה אינטליגנטי מעט יותר מאשר המגיבים המעטים לתגובתי, או סתם כי הם ידעו, בניגוד אליך, להתייחס ל*תוכן* של דברי. בקיצור - הואל ודחוף את העלבון ויפי-הנפש למקום אליו לא מגיע אור השמש. |
|
||||
|
||||
עגבניה וירטואלית אחת על המשפט האחרון שלך, ודחוף אותה לאותו מקום. |
|
||||
|
||||
הקהל היה אינטליגנטי מספיק בשביל לחסוך לעצמו עוד כמה ליטרות של התנשאות ויומרנות, ולקפוץ להודעה הבאה, מן הרגע בו ראה את שם הכותב. כנראה שאני לא אינטליגנטי מספיק אפילו בשביל זה, אוי לבושה. |
|
||||
|
||||
הקהל לא קרא הודעות, הקהל לא ראה את שם הכותב. הקהל ישב על כסאות ואני הייתי על במה. קהל אמיתי כזה, אתה יודע. Wake up and smell the Huhus, ובאותה הזדמנות נסה מעט הבנת הנקרא. |
|
||||
|
||||
ואז, אוכל לכתוב תגובות כאלה בלא שיורידו לי אותן או יכתבו לי בנוסח תגובה 148772 |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |