בתשובה לגיא, 27/05/03 23:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השטחים ''השנויים במחלוקת'' כפי שכינה אותם היועץ המשפטי לממשלה הינם שטחים כבושים ואינם שטחי מדינת ישראל, אפילו לפי חוקיה של ישראל עצמה - השטחים הללו מעולם לא סופחו לישראל (בניגוד, למשל, לירושלים ולגולן). תושבי השטחים הפלסטיניים, לפיכך, מעולם לא היו זכאים לקבל אזרחות בישראל ומן הסתם גם מעולם לא סרבו להצעה שכזו, ולכן טענותיך לגביהם חסרות שחר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
באמת לא ידעתי פרט זה. אשמח אם תרחיב בעניין.. בנוסף אשמח אם תסביר את נושא אזרחות ערביי ישראל, איך הם קיבלו זאת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרט די בסיסי, אגב. מאוד מוזר לי שאזרח ישראלי שמתעניין באקטואליה לא יודע אותו. ערביי ישראל, כלומר, אלו שיושבים בתחומי הקו הירוק, קיבלו את אזרחותם מתוקף ישיבתם בארץ בזמן הקמת המדינה (ראה הכרזת העצמאות וכן חוק יסוד: האזרחות). ערביי הגולן, עם סיפוח הגולן לישראל, קיבלו הצעה להתאזרח בארץ, אבל אני חושב שרובם סירבו, מתוך הנחה שתוך זמן לא רב השטח יחזור לסוריה והם מעדיפים להראות נאמנות למשטר ההוא מאשר למשטר הישראלי (ובצדק, מבחינתם). השטחים הכבושים, כלומר כל מה שנמצא מעבר לקו הירוק לא כולל מזרח ירושלים (שסופחה בחוק מיוחד) אינם חלק ממדינת ישראל אלא נמצאים תחת ממשל צבאי. זו הסיבה שבשטחים אין משטרה אלא צבא, למשל. סיפוח השטחים היה שאלה קשה עבור הימין הישראלי, בשל המשמעות הדמוגרפית של המהלך הזה - סיפוח של השטחים יחייב את ישראל לאזרח (או לפחות לתת אפשרות לאזרוח) את מיליוני הערבים החיים בהם, מה שיפגע באופיה היהודי של המדינה. היו הצעות מהצעות שונות, שעיקרן פגיעה בזכויות הערבים, בין אם דרך הפיכתם דה-יורה לאזרחים סוג ב' (ולא רק דה-פקטו כמו שזה כיום), ועד האפשרות המוכרת ביותר, שהיא הטרנספר. בעניין זה ראוי להזכיר שגנדי ז"ל דיבר אך ורק על טרנספר של ערביי השטחים, ולא של ערביי ישראל. מי שדיבר גם על גירושם של אזרחי ישראל הערבים היה כהנא. אבל אני בטוח שניצה תקפוץ להסביר לי שזה בכלל לא מה שהוא רצה, אלא שעיקר תוכניתו הייתה לחלק להם סוכריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לערביי ישראל וקבלת ה"אזרחות על סמך ישיבה" רציתי להוסיף כמה פרטים. בסוף מלחמת העצמאות נשארו כאן 156,000 ערבים שהיוו 14% בלבד מהאוכלוסייה. חוק האזרחות הראשון נתקבל ב-1950 והציע 5 אפשרויות מתוכן רק הראשונה הייתה רלוונטית לערבים: רישום הנוכחות שנערך בנובמבר 48 – מכוח לידה – עלייה – נישואין – התאזרחות.1 התגלה פער בולט בתפישת המהות של האזרחות בין היהודים לערבים. היהודים אמצו את משפט הדם כמרכיב יסודי בהענקת האזרחות, בעוד הערבים ראו בה זכות טבעית צודקת ע"פ משפט הקרקע. כילידי הארץ הם דרשו לקבל אותה ללא תנאי, וכלל לא התנגדו לה. 1 מכיוון שהרישום לא נערך בנגב, במשולש, ובחלקים מהגליל, ומכיוון שהיו רבים שלא היו מודעים לרישום או לחשיבותו, ואחרים ששבו לישראל רק אחרי הסכמי שביתת הנשק (בין בהסתננות ובין דרך איחוד משפחות) נותרו כ- 100,000 ערבים שיכלו לקבל אזרחות רק באמצעות הגשת בקשה רשמית ועמידה בקריטריונים, ובהם ידיעת מה של השפה העברית. שר הפנים היווה הפוסק השרירותי 2 האחרון של קבלת האזרחות. הדבר קומם את הערבים, שהרגישו מקופחים ומופלים, שהרי יהודי שזה עתה בא מטוניס הופך ברגע אזרח, בעוד ערבי יליד הארץ מהגליל, שאבותיו חיו כאן דורות, נאלץ להתאזרח, משל היה זר המבקש להשתקע בארץ. 2 על חשיבותה של שרירותיות פרסונלית זו אנו (וג'ובאני רוסו והפלשמורה) מקבלים בימים אלו שיעור עם התחלפות השרים במשרד הפנים. בקשר לבנימין כהנא המנוח, זכור לי שביקש מהממשלה להפציץ כפרים ערביים בתגובה לכל מעשה טרור בארץ. (אך במה, ושמא ביקש להמטיר עליהם סוכריות מן האוויר,עד כדי כך אין זכרוני מגיע). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההפצצה בסוכריות קופצות הינה אמצעי ענישה הולם | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לנו יש את אנשלוביץ שהציע משהו דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלחתי מאמר שלם לגבי מה הרב כהנא רצה.... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר למצות את זה במשפט אחד, שני מלים, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי יש כאלה מוכשרים, או לחילופין שיטחיים ופשטניים, שיכולים לעשות זאת. לי זה לקח מאמר שלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אולי אני יכול להציע - ''עם בחירה'', ואידך פירושא הוא זיל גמור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פירושא: "אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו רצית בנו ורוממתנו מכל הלשונות וקדשתנו במצוותך וקירבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת" (מתוך התפילה). אם תקרא בזהירות את הפסוק תראה שהבחירה של עם ישראל באה לידי ביטוי מעשי בכך שיש לו מצוות ועבודת ה'. זה כמו מורה בכיתה שאוהב ומעריך תלמיד אחד שלו, ובוחר בו מכל התלמידים ... כדי לסחוב את הג'ריקן לאורך כל מסלול הטיול. זה שאנו, היהודים, אוהבים את העול שקיבלנו, נובע רק מכך שיש לנו היכרות עמוקה וארוכת שנים עם הטוב שבו, ומתוך האהבה והקשר למי ששם עלינו את העול, וקרא עלינו את שמו-(בלשון פשוטה: הפך אותנו לנושאי דברו בעולם). אפשר להרחיב הרבה כאן על "כפה עליהם הר כגיגית" ועל "קיימו וקבלו עליהם" שבמגילת אסתר, אם אתה מבין את כוונתי, אולם זה יהיה ארוך מידי לתגובה כאן. לא נראה לי שיש הרבה מהעמים בעולם שמתקנאים בנו על העול הזה. אמנם יש כמה שמתקנאים בנו על היחס המיוחד עם ה"מורה", אולם הם לא מוכנים ל"שלם" תמורתו בסחיבה ארוכת השנים( הדורות) של הג'ריקן (עיין ערך הנוצרים והמוסלמים). יש אגדה מפורסמת (המתאימה לערב שבועות), על כך שה' חזר על פתחי כל העמים בשאלה האם יהיו מוכנים לקבל את התורה, וכל אחד התחמק מכך מסיבה אחרת, עד שהגיע לעם ישראל שאמר "נעשה ונשמע". לא נראה שבהסטוריה הרחוק והקרובה היו הרבה שרצו להיות במקומנו היהודים כ"עם הנבחר" על כל הנגרר מכך. אם נחזור לנושא הפתיל, אין קשר בין "אתה בחרתנו" והיחס לערבים. בודאי לא יותר מהקשר שיש בין "אתה בחרתנו" לשמירת שבת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |