|
||||
|
||||
רון (שמך מקבל ברגעים אלה משנה משמעות), נדמה לי שהפסקה המתחילה "יש אנשים שפותחים..." ומסתיימת ב"כולם נשא הרוח" - היא שירה. (אבוי, אינני יודעת אם היא עומדת בקריטריונים שיריים שכטריים ו/או אחרים. זה גם לא ממש חשוב) אשר על כן, שא ברכה. |
|
||||
|
||||
תודה, אך אותה פיסקא נפתחת ונסגרת בפלגיאט. |
|
||||
|
||||
טוב, ידעתי, בערך (מנסה לצאת בכבוד...). אם כי נראה לי שכאן מותר לך להשתמש בביטוי "מחווה משועשעת", ולאו דוקא "פלגיאט", שהרי הקריצה בכל דבריך ברורה לעין כל, ולגביי, לפחות, היא לא הפחיתה מן השיריות שבדברים. גם לא המחוות המשועשעות. לגבי "כלם נשא...", אני מניחה שמדובר בביאליק. אבל "יש אנשים..." - כאן יש יותר מדי אפשרויות. צר לי על בורותי, אבל - למה היתה ההתייחסות (או הפלגיאט, אם זה מוכרח להיות)? humbly, ח. גרי |
|
||||
|
||||
באך, י.ס. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |