 |
למען האמת, אני בכלל לא מופתעת שלא קראת את הידיעה. שהרי אחרת היית מבינה (גם אם לא בהכרח מסכימה) על מה אני מדברת, לא?
אני לא יודעת, בתור מי שמוקפת בצבא, די נמאס לי לפתוח גם מעריב/ידיעות/אחר ולקרוא גם שם על הקיצוצים, והשינויים והבלה בלה בלה האחר של ירוק הזית והחאקי.1
לגמרי במקרה, אני מהחיילים הבודדים (אשכרה בודדים) ש"זוכים" לקרוא את "במחנה" באופן די סדיר. ואת יודעת מה? כשלוקחים את מה שכתוב שם במסגרת המגבלות (עיתון של הצבא שכותב על הצבא) הוא לא כל כך גרוע כמו שחשבתי פעם. אני לא מחפשת שם דברי ביקורת חתרניים. בשביל זה באמת יש את התקשורת האזרחית. אבל את כל ה"תג-חדש-מאחדים-את-משנים-פה-מזיזים-לשם" אני לא חושבת שאני צריכה לקרוא גם כשאני בבית, על הערסל תחת עץ זית, ולא בלבוש זית.
אלו צעדים משמעותיים? כנגד מי? המשכתב הטמבל שחשב שככה אפשר להפוך ידיעה נטולת ערך חדשותי לידיעה שובינסטית צבעונית חסרת ערך חדשותי?
יש הבדל בין מה שאני רוצה (שכל הבחורים ביחידה שלי יהיו מושכים, שווים ומעריצים,שאני אוכל להתחיל לעבוד בעשר ולא בשמונה, ולגור מול הים2), לבין מה שמפורסם בפומבייסט. בדיוק כמו שאם אני הייתי עושה את המיונים למי שישרת איתי, לא הייתי מגדירה יופי חיצוני כקריטריון. לא ככה?
1נכון שזה לא אותו הדבר? נכון?
2 טוב, אחד משלוש זה לא רע.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש