בתשובה לגלעד ברזילי, 22/05/03 12:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לדעתי, אדם שהתכוון לציין משהו, ולא ציין, טעה. אבל בלי קשר, אדם שלא הובן לא אמור להתנפל על הלא מבין, בעיקר כאשר חוסר ההבנה היא באחריותו של הראשון (ששכח לציין משהו). ההפרעה לדיון היא תמיד מהצד המתנפל, ולא מהצד המנסה להבין, תוך כדי התגוננות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
פתאום שמתי לב שבסביבתי הקרובה יש דוגמא מצויינת בדיוק למה שאני רוצה לומר. על הדלת כאן לידי יש שלט: "אחרון במעבדה? בצאתך כבה את האור". עכשיו, אם נקרא את השלט בגישה שלך, הרי שנחשוב לנו: "אחרון במעבדה?, הממ, לא. תודה שגרמתם לי לחשוב על שאלה זו. מה זה המשפט השני? "כבה את האור"? טוב, זה משפט ציווי. או, הנה המתג! קליק!" אני בטוח שבמקרה כזה, בכלל לא יפתיע אותך ששאר האנשים שנמצאים במעבדה יתרעמו. יש כאן מקרה מובהק שבו חוסר ההבנה הוא לא אשמת מי שכתב את השלט, שלשנינו ברור למה הוא התכוון (שמי שאחרון יכבה את האור), אלא דווקא אשמת הקורא, שקרא את השלט בצורה קשיחה מידי. נכון, זה לא יהיה לגיטימי מצד שאר האנשים להביע את התרעומת שהם חשים בצורה אלימה (ההתנפלות עליך, באנלוגיה), אבל בל יתפלא המכבה על עצם קיום המרמור. וזה בערך מה שעשית, רק שאני חושב שלך קשה יותר לראות שזה ככה. לכולם היה ברור מה גילית כתבה, גם בלי שהיא דייקה לגמרי (הרי לא היה כתוב "*אם* אתה אחרון *אז* כבה את האור", נכון?). זה היה מספיק ברור כך שחוסר ההבנה התמימה שלך נתפסה כקטנוניות והתממות, ולכן עוררה תרעומת מצד המגיבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גילית לא התיחסה בשום מקום לתדירות ההפרעה, ובכלל לא ברור לי מאיפה הגעתם למסקנה (הנכונה, אבל הסיבה היחידה שאני יודע שהיא נכונה היא שגילית אמרה שהיא נכונה, ואני נוטה להאמין לבני אדם, זה לא נכתב בשום מקום אחר, ואף אחד לא הועיל להסביר לי מאיפה הוא הסיק את המסקנה הזו). למה הדבר דומה? אם השלט על דלת המעבדה היה אומר "בצאתך, כבה את האור" או, משהו פחות מובן מאליו (כי הרי, כולנו יודעים לAמה מכבים את האור, עדיין לא ברור לי לAמה תלונה על הפרעה פעמיים בשנה לא נחשבת, בעיקר כשמשווים את זה לרעש ממעון אוטיסטים שלא מתרחש פעם בשנה), אם שלט במקום העבודה שלך היה אומר "בצאתך העבר כרטיס", האם זה מובן מאליו שמתכוונים לסוף היום, ואולי הכוונה היא שגם בדרך להפסקת צהריים, אתה אמור להעביר כרטיס? והיה העברת כרטיס בהפסקת הצהריים ביום עבודתך הראשון, האם תקבל בהבנה התנכלות מצד אחראי הכרטיסים בגלל חוסר הבנה שכזו? האם תקבל בהבנה התנכלות מתמשכת מצד האחראי ללא שכבודו יועיל להסביר מה הוא רוצה מחייך? הרי מה שחסר אצל גילית זה לא מילות קישור (דבר נהוג וחוקי בעברית) אלא תנאי מפורש שכלל לא מובן מאליו (בהתחשב שיש תנאי שונה לחלוטין על הפעולה, כזכור "אי פעם"). איך אפשר לדעת שהיא מתכוונת למשהו שהוא לא חד פעמי, ואי אפשר לדעת שהיא מתכוונת לתלונה שלא הוגשה בחודשי אוגוסט בלבד, ואולי תלונה על רעש בשעות הלילה בלבד, ואולי תלונה שהוגשה במשטרה אבל נמצאה בלתי מוצדקת ועוד... ונגיד והוד מעלתה שכחה את התנאי, או, לחלופין, נגיד והיא האמינה שהתנאי מובן מאליו, מדוע היא כתבה תגובות תוקפניות מבלי להסביר ולו פעם אחת למה כוונתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגענו למסקנה מתוך ההקשר. אני יודע שאתה לא רואה את זה, ולכן כתבתי קודם - חבל. זה מקשה עליך ועל המתדיינים איתך. מה שאני מנסה לגרום לך להבין בכ"ז, זה שבאיזשהוא מובן, כזה שאתה לא מבין, עבור רוב קוראי האייל אתה היית משול לזה שכיבה את האור, ולא הבין מה רוצים מחייו, הוא בסך הכל עשה מה שכתוב בשלט. אני יודע שאתה לא רואה את זה כך, ולא יודע איך לשנות את המצב. למשפטך האחרון, אני מסכים איתך שיש לעזור למי שמבקש עזרה, ולא לתקוף אותו, אבל מנסה להסביר לך שבכלל לא נראה היה לה, ולא עלה על דעתה, שבאמת צריך להסביר למה היא התכוונה, שכן לדעתה היא בסך הכל כתבה "אחרון במעבדה? בצאתך כבה את האור". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדוגמא שנתת, אתה יכול להצביע על המשפט הראשון כהקשר ממנו אתה מביא את המשמעות, בדוגמא הנוכחית, לא רק שאין כזה משפט, אלא שיש פסוקית הפוכה בראשית השאלה ("אי פעם"). בדוגמא שנתת, המטרה של כיבוי האור מובנת לכל בר דעת, ולכן לא צריך פירוט (ובכל זאת, מופיע כזה בתחילת המשפט), בשאלה של גילית, כמו שהבנתי אותה, יש הגיון (השוואה בין תלונות רעש נגד ישיבות לתלונות רעש נגד מעונים לאוטיסטים, להזכירך, כתב לה החזיר האלמוני "אני יודע שיש כאלה ישיבות, שהרעש שלהן הוא מעל לסביר." והיא ענתה לו "אנא, מנה לי ישיבה אחת שהתלוננו עליה אי פעם שהיא מרעישה. נמשיך משם."), בשאלה כמו שאתם הבנתם אותה, המטרה כלל לא ברורה לי, מה ההגיון להשוות דווקא תלונות של הרעשה בתדירות גבוהה, לתלונות של הרעשה בכל תדירות? מה שאני מנסה לומר, זה שיכול להיות שאתה צודק, הרי הכותבת היא משוררת מוכשרת, ומשורר צריך לשאוף להיות לא מובן, אבל, כתבת משהו שלא הובן כראוי (במקרה הטוב, בגלל ניסוח רשלני ביותר), אין שום סיבה לתקוף את הלא מבין. דווקא כאן אני חולק עליך, ומחזיר אותך לדיון עצמו, ובעיקר לתגובה 147674 "גילית ניסתה להרחיב את המשפט הקודם, מתוך הבנה שאם היא לא תדייק בכל מילה ומילה האלמוני לא יבין." ז"א, היה ברור לה שאני לא הבנתי, או שגם כאן יש משמעות נסתרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשתמצו את הנקודה האם תוכלו לברר את הסוגיה כמה מלאכים יכולים לשבת על חודה של מחט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הסוגיה הזו התחילו לברר בתגובה 101597. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה 146337, בתגובה 146351 ובתגובה 147674. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא הייתה, אולי, תוקפנית רק אחרי שאתה הצלחת לעצבן אותה ואת כולנו,וגם לא אליך. היא ענתה לבועז בהקשר אליך בקוצר רוח כי העם, באמת, נקעה רגלו. האם אתה תמיד חש מותקף כשמאחלים לך יום טוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ', לא צ''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק כשה"מאחל" מסרב לכתוב את כוונתו במפורש, ואני צריך להבין אותה מההקשר הלא כתוב. למה מתכוון מי שכותב "אי פעם" ומתכוון ל"תדירות גבוהה", כאשר הוא כותב "יום טוב"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיהיה לך חודש מצוין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר לי את הסיפור על המתכנת שנמצא מת מרעב באמבטיה, ובידו בקבוק שמפו עם הוראות שימוש שהאחרונה בהן היא ''חזור על הפעולה''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |