בתשובה לאבי, 20/05/03 12:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם אם לצורך הדיון נסנן את כל האלמנטים ההומניים של חמלה (יכול להיות שאתה מתעקש להתעלם מהם רק מתוך דווקאיזם, אבל גם אם כן, נניח שבכל זאת יש בציבור אנשים שבאמת חושבים ככה), יש כאן בעיה עקרונית בתפיסת תפקיד המדינה בעושר הפרטי שלך. אתה מתקומם כנגד הכנסת יד לכיס הפרטי שלך בשם עזרה לפרטים אחרים במדינה. אבל, העושר שנצבר בכיס הפרטי שלך מאופשר על ידי השקעות של המדינה. באופן גס, אפשר להגיד שבלי כביש גישה לחנות שלך אף אחד לא היה מגיע לקנות ואת הכביש סללה המדינה. אבל הדוגמאות יכולות להיות גם יותר מורכבות בהרבה (הסכמי סחר ליבוא ויצוא, השקעות במו''פ כדי לאפשר את קיום החברה שאתה עובד בה וכו'). מבחינה זו המדינה, בהשקעותיה, מאפשרת לך לצבור עושר וההשקעות האלה ממומנות ממיסים. על האג'נדה של המדינה רווחתך כפרט (לכן כביש הגישה לחנות) כמו גם רווחת לקוחותיך. על האג'נדה של המדינה גם כבוד האדם אצל עניים ומעוטי יכולת. זה כמו זה, ממומנים ממיסים. אתה לא יכול להגיד שהרווחת את העושר שלך בעצמך בלי עזרה, בגלל שאתה נהנה מתשתית שסיפקה המדינה. אתה יכול להגיד שלא אכפת לך באופן אישי מעניים, אבל את צורת הניווט של ענייני המדינה והשימוש במיסים שנגבים אתה מוזמן לקבוע בקלפי או לחליפין לבחור מדינה אחרת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
היתכן כי הפרובוקציות האנרכיסטיות של אבי נועדו ללכד את כולנו סביב הסדר הקיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח דוגמא כזו - החברה [לא] מאורגנת ב[אי]שילטון אבי-איזמי. ז"א, אין שלטון מרכזי או בכלל, ושני העקרונות המנחים שאמורים ליצב את המעכת הם "כל איש הישר בעיניו יעשה" לעומת "כל דאלים גבר". ראשית, לפי דיון 1249 - "מוסר האדם מהבהמה" - אפשר לשער שבעצם כך הם הדברים. אבל, נרד מהרמה הזו ונסתכל על התפתחות אפשרית. שמעון וראובן מחליטים להתאגד, לתועלתם הפרטית, ולהקים עסק משותף. כל אחד מתחייב לתרום לעסק מספר שעות עבודה בשבוע, וחלק יחסי של חלקו בהכנסות. שלומית ורבקה, נשותיהם, לא מעוקבות ישירות בעסק. יום אחד, אמה של שלומית חולה וצריך לאשפז אותה, במחיר מפולפל. ראובן לא יכול להגיע לעבודה במשך כחודש. לשמעון יש שלוש אפשרויות, או לפרק את השותפות, או להכריח את ראובן לבוא לעבוד, או לעבוד במקומו. אחרי זמן, העסק עולה ופורח והשנים מחליטים להוסיף עוד שותפים. עכשיו ישנם 10 שותפים והחוזה הפשוט בין ראובן לשמעון הפך לתקנון מסובך שנוסח על ידי עורכי דין מנוסים. אחרי עוד כמה זמן, קבוצת ר"ש חותמת על חוזה הדדי עם קבוצה דומה ובו הם מסכימים על שותפיוית, ערבויות, התחייבויות וכיוב'. בינתיים, השותפים החוקיים בכל עסק ועסק עובדים, בעוד שכל בני משפחותיהם, לעשרותם, נהנים מעמל כפיהם של האבות או האמהות מבלי שיתרמו ולו אגורה שחוקה או טיפת זעה. וכך, אחרי שנים - נעשתה להם קפיצת הדרך - עומדת לפנינו חברה שלמה שיחידיה מאורגנים במערכת מסועפת של הסכמים, וכולם החליטו - "כולם" פרושו בעלי המניות או אלה שאכפת להם או אלה שיש להם זמן באותו בוקר - החליטו לקרוא לכל המערכת שלהם בשם "פרידוניה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט ''לשמעון יש שלוש אפשרויות, או לפרק את השותפות, או להכריח את ראובן לבוא לעבוד, או לעבוד במקומו.'' הוא החשוב ביותר בכל העניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולדעתי המשפטים היותר מענינים הם ''ראשית...'' ו ''החליטו לקרוא...''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הראוי להזכיר, הוא (במקרה או לא) גם שם הממלכה ששולט עליה גראוצ'ו מרקס (מרקס!) ב"מרק ברווז". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין הוא שההצטרפות ל''פרידוניה'' היא וולונטרית. נכון, אפשר להגיד שגם ההשתייכות למדינה היא כזאת, אבל אני חושב שההבדל די ברור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לנו וויכוח. אני אף חושב שספק אם אי פעם התקיימה חברה חופשית ושיוויונית מזו המערבית דהיום. אין לי ספק שכל נסיון להשיג חופש גדול יותר, למשל ע''י אנרכיה, יביא רק לשיעבוד גדול ביותר. הסיבה לכך היא שלא כולם יוולדו מלאי פרודוקטיביות ורצון טוב ומעט הבטלנים האלימים שיתאגדו ישעבדו חיש מהר את כל השאר. אם יתמו מוטציות אלימות (ושגיאות חינוכיות של הורים) מעל הארץ, נגיע בדיוק למצב אותו אתה מתאר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה שלי תגובה 147377 גם לי נראה כך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא מתכוון לומר, שכשהמדינה תפסיק לשדוד אותו, הוא יהיה מוכן על חשבונו לסלול את הכביש לחנות שלו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |