|
||||
|
||||
ברק מנסה ליצור אווירה ניחוחה ואמינה של שיחה אינטימית בינו לבין הצופים. לכן המצלמה סטטית, וחוץ ממעברים קלים ממדיום לקלוז-אפ כדי שלא להרוג את העין משעמום, כמעט אין תנועה - כאילו הצופים ממש נמצאים שם איתו. שילוב של אנימציה או קטעי וידאו במהלך ה"שיחה" היו הורסים את האווירה שאהוד ברק מנסה ליצור בתשדירים הללו, ולדעתי בצדק. התשדיר לא יכול להיות נרקסיסטי, משום שהוא כול כולו עסוק בהתנצלות של ברק - זו הסיבה לסטטיות: יצירת אמינות והזדהות עם הדובר. יצירת אינטימיות מבלי ליצור דחייה. מבחינה הזו, התשדיר דווקא עשוי היטב, לדעתי. |
|
||||
|
||||
לדעתי הקטעים היותר טובים הם הקטעים בהם נראה ברק כשהוא מדבר *לא* ישירות לצופים, אלא למישהו שנצא כנראה מולו, כאילו הוא עונה למראיין (המלל זכור לי רק במעומעם, והוא כולל התייחסות לחללים ולמשפחותיהם כמי שברק מחוייב בראש ובראשונה להם). ברק גם אינו מאופר-מדי בקטעים אלה, שיש להם החדות האופיינית ל-ENG, ולא רכות סטרילית של ה"שיחה אינטימית"-לכאורה אליה התייחסתם. הסגנון של פנייה ישירה הוא משהו שפשוט לא מתחבר לברק. כשנתניהו עושה את זה, עוד אפשר להאמין שיש אנשים שזה עובד עליהם. כשברק עושה את זה - קודם כל הצופים נזכרים בנתניהו. אחר כך הם רואים שלפחות *בזה* - ברק עוד גרוע ממנו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |