בתשובה למיץ פטל, 17/05/03 18:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה כלל טכני שאכן יכול לעזור לעניין המהותי, אבל להבנתי אינו הכרחי, וכפי שניסיתי לטעון במעלה הפתיל הציבור אינו יכול לעמוד בו. נניח שבלייר היה רואה תצלומים, מחליט לנסוע לראות במו עיניו, ובינתיים מכין מראש רשימות על-פי התצלומים, בנוסח שממנו משתמע שהוא רואה את המצולם במו עיניו. ורק לאחר שהיה מבקר במקום האמיתי הוא היה מפרסם את מה שכתב מראש (עם תיקונים על-פי הצורך). לגיטימי בעיני. ונניח שיום אחד, בגלל תקלה טכנית, דלפה רשימה כזו שלו לפרסום מבלי שהוא היה בזירה. תקלה טכנית מצערת, ולא בעיה מהותית. אם הוא נהג דרך קבע לפרסם רשימות על-פי תצלומים כאילו הוא היה שם, והוא לא היה שם, אז זה פשוט לא דיווח אמת, וזה לא לגיטימי (מהותית). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כתבת שאתה חושש שהציבור אינו יכול לעמוד בגזירה, ונימקת את זה בכך שהכלל קוטע באופן מלאכותי איזה מדרון "טבעי". כעת נראה שגם אתה מסכים שהקטיעה הזו יכולה "לעזור לעניין המהותי", כלומר להקטין את המוטיבציה ו/או הנטייה להתחיל את הגלגול במורד המדרון. רוצה לומר, מי שלא יכולים לעמוד בגזירה הם בדיוק מי שהתנהגותם המקצועית לקויה באופן מהותי (לשיטתי), מה שהופך את הכלל למוצלח במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה שלי אינה שהכלל קוטע באופן מלאכותי מדרון "טבעי", אלא שלא הבנתי איפה בדיוק אתה מציע לקטוע את המדרון, או מהו הכלל. חזרתי אחורה בפתיל, ולא ראיתי תשובה ברורה שלך האם מותר, לשיטתך, לכתב לכתוב *בפנקס הפרטי שלו* משפטים בזמן עבר שישמשו, כך הוא מקווה, לדיווח שיתפרסם בעתיד. ואם אסור לו לכתוב אותם בפנקס, האם מותר לו לגלגל אותם בראשו. המדרון החלקלק שאני מתאר הוא, לשיטתי, כולו בתחום הלגיטימי. דיווח שנכתב מראש ו*מתפרסם* בלי בדיקה נראה לי כמו מדרגה ענקית ולא חלקלקה בכלל. מן הסתם אפשר עם קצת יצירתיות לתאר תסריט שיחליק גם את המדרון אליה, אבל זה נראה לי הרבה פחות סביר. המדרון שאני מתאר נראה לי לא רק סביר, אלא כמעט הכרחי בידיעות צפויות מראש. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |