|
||||
|
||||
זאת חוכמה קטנה מאד לרדת על אדם שמודה בטעות. השאלה היא שוב, האם אתה מעדיף מנהיג שמכיר בטעויותיו ומודה בהן, או אחד שכנראה עד סוף ימיו ימשיך לטעון שמעולם לא טעה ושהאסון הלאומי שהמיט על המדינה היה ''מהמוצדקות שבמלחמות ישראל''. |
|
||||
|
||||
אני חושש שברק פשוט העתיק מביבי את הטריק של הודאה בטעות (ביבי אמר פעם שאנשים אוהבים את זה, ולכן הוא חוזר על ההודאות הללו). אני לא חושב שברק באמת חושב שהוא טעה. הוא לא אמין. |
|
||||
|
||||
אני רק רוצה להוסיף ולהסביר את דבריי בהודעתי הראשונה ואת דברי יוסי גורביץ' בתשובתו לך. איך זה שאתה מצליח לפספס את התמונה הנכונה ? בבחירות האלה המועמדים ויועציהם מביטים בסקרים ומטרת הניתוח שלהם היא לבדוק עד כמה אמירה מסויימת מוסיפה להם קולות בבחירות. זה הכל. איזה טעות ואיזה נעליים. לכן גם כתבתי שמחר אם יהיה שינוי במצב הסקרים יודה ברק בטעות על כך שאמר שזו טעות. אגב, בחדשות ערב שבת סיפר אמנון אברמוביץ' שברק אמר בקשר למוטיב השלום בתשדיריו, שכמעט הוא התחיל להאמין בכך. לפחות יש לו הומור. |
|
||||
|
||||
הסיפור בשתי השורות האחרונות הוא כמובן על שרון. |
|
||||
|
||||
זאת חכמה קטנה מאד לרדת על פוליטיקאים בכלל. מה שאני ניסיתי לעשות, להבדיל, הוא להאיר את ההודאה-בטעות כאסטרטגיית-הסברה, כזו שכבר שימשה מתמודדים-לקדנציה-שנייה בעבר, ואם היה צורך לנקוב בשמות - יוסי גורביץ עשה זאת. אגב, את הטענה לגבי מלחמת לבנון אריק שרון יטען עד סוף ימיו רק בתשדיריו של אהוד ברק, אני חושב. בתשדיריו-שלו אין לה זכר. מעניין מדוע. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |