בתשובה לאבי, 15/05/03 15:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תקציב המדינה ממומן ממיסים שנגבים כחוק מהאזרח במדינה. לא רוצה לשלם מיסים? אל תחיה במדינה. בהצלחה לך. מקומות עבודה ממשלתיים לא מתגמלים את העובדים, זה נכון. המשכורות שם, לפחות בחלק מהמקומות, הן נמוכות למדי. זו הסיבה שמי שמגיע לשם הרבה פעמים הם אלו שלא הצליחו להשיג עבודה במקום אחר. אבל אלו כוחות השוק - אם שירות המדינה היה מציע משכורות אטרקטיביות יותר (קרי: התקציב היה גדל), אנשים בעלי שיעור קומה גבוה יותר היו מתייצבים מיד כדי לקבל לידם את המשכורת השמנה. אני לא אומר שאין בעיות בשירות המדינה, ויזהר ציין כמה מהן במאמר, אבל הגישה הקיצונית (האיין ראנדית) שלך היא חסרת בסיס ולא תורמת שום דבר לאף אחד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הגישה האין ראנדית שלי אינה חסרת בסיס אלא מבוססת על העובדה שיש לי זכות על חיי ועל מה שאני מייצר ושלאף אחד אין זכות לגבות ממני מיסים אם לא הבעתי את הסכמתי המפורשת לכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך זכות מלאה על חייך ועל רכושך. מי מגן על חייך ועל רכושך מבני בליעל? הצבא, המשטרה. מי דואג שיהיו לך כבישים להגיע ממקום למקום? משרד התשתיות. מי דואג שתוכל להגן על האינטרסים שלך במקרה שנעשה לך עוול? בתי המשפט. מי מתחזק את כל המערכת הזאת? שירות המדינה. רוצה להקים לעצמך צבא פרטי שיגן על כל מה שאתה מייצר (לגמרי לבד, מסתבר) - לך לך למקום שבו אין כבר מדינה עם חוקים, ותעשה שם מה שבא לך. הסכמתך המפורשת לשלם מיסים נובעת מעצם מגוריך בתחומי מדינת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר היו מקרים, אתה יודע... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לממשלה אין יד חופשית. יש כנסת (שאתה, ועוד רבים אחרים, בחרת אותה), ויש בג''צ, שמפקחים עליה. גם לקפיטליזם פרוע לא טוב לתת יד חופשית, וכבר היו מקרים מעולם, אתה יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כתבת: "...זו הסיבה שמי שמגיע לשם הרבה פעמים הם אלו שלא הצליחו להשיג עבודה במקום אחר. אבל אלו כוחות השוק - אם שירות המדינה היה מציע משכורות אטרקטיביות יותר (קרי: התקציב היה גדל), אנשים בעלי שיעור קומה גבוה יותר היו מתייצבים מיד כדי לקבל לידם את המשכורת השמנה." לפיכך, האם אני, שכל הבנתי בכלכלה קשורה באחזקת ביתי ומשפחתי, צריך לסמוך על עדת בלתי מוכשרים אלה? האם אין בקביעתך זו משום חריצת דין בלתי הוגנת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מדבר על ''דרג הרחוב'', הפקידים ברמת קבלת הקהל, לא אלו ברמת קבלת ההחלטות. בדרג הגבוה היותר, המשכורות הרבה יותר אטרקטיביות, וגם יש סיפוק גדול יותר מעצם העבודה, ובשל כך כוח האדם שמגיע לשם רמתו גבוהה למדי. אבל לא הייתי לוקח ייעוץ פיננסית מהעובדת הסוציאלית שלי, למרות כל ההערכה שיש לי לעבודה שהן עושות. (דובי, שאין לו עובדת סוציאלית) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני דווקא מקווה שהם מתחילים ממה שאתה מכנה ''דרג הרחוב'' ואט אט הם מתקדמים עד לדרג מקבלי ההחלטות. מאד עצוב לי לדעת שהם מוצנחים מרמת התיאוריה ישר אל רמת המעשה. מה שאולי מסביר את רמת הידע התיאורטי הגבוה שלהם מול האימפוטנציה הביצועית שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם הערות כאלה אתה תסחוב את הארון עוד הרבה זמן... כמו בכל מקום, יש ויש. יש הצנחות ויש "צמיחה מלמטה". לכל סוג מינוי יש יתרונות וחסרונות, אך בד"כ צורת המינוי אינה מכתיבה את ההצלחה בתפקיד, אלא הכישורים של המועמד (שלא חייבים לנבוע מהכרת המערכת דרך ותק של 30 שנה - הרבה פעמים זה לא רלוונטי). אני לא חושב שיש הבדל רציני בין אנשים בשירות הציבורי לאלה בסקטור הפרטי. מוכשרים ובטלנים מוצאים בשניהם. הבעיה עליה הצביע המאמר, לדעתי, היא שהמערכת הציבורית בנויה היום כך שהיא מסוגלת להכיל בתוכה יותר "אוכלי חינם" ולהיות בזבזנית יותר. אבל הכללה של 60% מהכוח העובד במדינה תחת "בינוניים ומטה" היא משהו מהסוג שרק ילד (או אבי בדיון זה) יעשו... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |