|
||||
|
||||
היא רגולציה שהולכת יחד עם כל אלו שהוזכרו בכצבה כ'זכויות עובדים מינימליות', ומקיימת בדיוק את התנאים שיץ מזרחי חושב ש'זכויות עובדים' צריכות לקיים: 1. היא מתארת *מינימום* ולא קובעת את השכר מעל למינימום הזה. 2. היא שווה עבור כל העובדים, ציבוריים ופרטיים, ואינה מהווה 'זכות יתר' של מגזר אחד על משנהו. שים לב: המאמר לא מתנגד לזכויות עובדים אלא לזמן שבו זכויות אלו הופכות לזכויות *יתר*. . |
|
||||
|
||||
אני מסכים ששכר מינימום אינו מפלה בין מגזרים, ולכן גם מבחינה זו אינו מחובר למאמר: תיקון העיוות של זכויות היתר לא מגיע ע"י העלאת שכר מינימום. בשונה ממך ומכותב המאמר, אני לא מסכים שמנגנון שכר מינימום הוא חלק מאיזושהי "זכות בסיסית" של עובדים. נהפוך הוא - קיומו מפריע, מייצר אבטלה, וככל שהוא גבוה יותר (וכותב המאמר בהחלט נקב בסכום) הוא פוגע יותר ביכולת להעסיק עובדים. |
|
||||
|
||||
אני מסכים אתך שאין להעלאת שכר מינימום קשר ישיר למאמר. הקישור הוא בכך שיזהר מדבר (ובחיוב) על הזכויות הבסיסיות שהעובדים השיגו בסוף המאה ה- 19. קיומו של שכר מינימום הוא אחת הזכויות הללו. גודלו של שכר המינימום הוא כבר עניין לדיון, ואינני בטוח שאני מסכים כאן לגמרי עם יזהר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |