בתשובה לגלעד ברזילי, 13/05/03 10:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז ככה (סתאאם), נראה לי שההבדל העמוק הוא בהתעקשות של התאוריה לא להשתמש במילה "כוונות". אבל, אתה שב וחוזר ומדגיש שהתאוריה מתבססת על "תוכנית מעשית", על "קידום מדיניות מסוימת", על "כיוון זה או אחר". על פניו, לא נראה לי שהתאוריה יכולה לטעון שהיא פועלת רק "במרחב נייטרלי וסטרילי" של מעשים, כי היא נזקקת שוב ושוב להנחות מוצא שלאורן המנשים נבחנים. ובאופן כללי להנחות המוצא האלו אפשר לקרוא "כוונות", "אידאולוגיה" "מדיניות", "כיוון מערכתי" וכיוב'. איך תדע אם האיש השיג או נכשל בקידום מדיניות מסוימת (לפי דבריך), או אם הוא הצליח לנווט לדרך מסוימת (שוב, הטרמינולוגיה שלך), אם לא תניח _מראש_ מהי הדרך בה הוא התכוון ללכת? כמו כן אני רואה מכשלה נוספת. אפילו אם אני אקבל את הדעה המצמצמת שלך (שכאמור לעיל, ניראית לי פיקטיבית לחלוטין) של "מטרות פרקטיות קטנות" (ואלו אינן בחזקת "אידאולוגיה" ר"ל) - איך אתה חושב פוליטיקאי בוחר מטרות כאלה? מרטיב אצבע וזוקר אותה אל מול הרוח? לא ולא. נכון שהוא יכול לשנות אידאולוגיה ולעשות תפניות דרך, אבל המטרות הקטנות לא חיות בתוך וואקום ולא נוצרות יש מאין חדשות לבקרים רק כמענה למציאות משתנה. כך שלסיכום - נראה שהתאוריה (לפי המעט שבמעט שהבנתי מהמאמר) התאהבה במונחי הבדלנות/השתלבות ורואה בהם חזות הכל, ולכן מנסה להתאים את המציאות לפריזמה הבינרית הזו. אני לא רואה כל חשיבות מיחודת במושגים האלה (למרות שיש להם ערך תיאורי) וחושב שהם מובילים לדיסוננס-תיאורטי בו אתה מנסה להתעלם מקיומם של "כוונות גדולות" תוך שימוש סמוי בהם. הדיסוננס הוא כפול משום שכשאתה בא להעריך אם פוליטיקאי הצליח, נכשל, שגה או פשוט היה בר מזל, אתה נזקק בעל כורחך להשתמש באמת המידה הראשונית של "בשם כל האלים, מה הוא רצה לעשות?" |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אם מה*מאמר* הבנת משהו בקשר להשתלבות/התבדלות אז באמת קראת המון בין השורות, כי לא כתבתי על זה בכלל. שנית, מי מנסה להעריך את הפוליטיקאי? אני מעריך את מעשיו בלבד. האם המעשה תורם להשתלבות, נאמר, או לא. אני בכלל לא צריך להניח מראש אם הפוליטיקאי התכוון ללכת בדרך ההשתלבות; אני רק שואל מה המעשה שלו מקדם בפועל. זה הכל. שלישית, בכלל לא אכפת לי אם הפוליטיקאי הוא מרטיב אצבעות סדרתי, ולפי זה הוא בוחר איזה מעשים לעשות, כל עוד יש תבנית עקבית שאני יכול לזהות. לא אכפת לי *למה* הוא עשה אכפת לי רק *מה* הוא עשה. ברור לי שאני לא יכול לשכנע אותך שהתבנית העקבית הזו היא דווקא התבנית מתבדלים/משתלבים, ולא התיימרתי להיות מסוגל לעשות זאת. עודד בילה כ15 שעות נטו בלהסביר את זה, ואני עדיין לא משוכנע, למרות שאני חושב שיש בזה משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(החלף *מאמר* ב*תגובות שונות באייל*) אם כך, ישנה "אידאולוגית על" אחת שאפשר "להתבדל" ממנה או "להשתלב" בה, וזה על פי התוצאות של סדרת המעשים של הפוליטקאי. קשה לי להבין איך אפשר לבחון "עקביות" בלי להניח "עקבי ביחס למה?". איך אפשר לדעת אם תוצאות מעשיו הם אקראיים או מכוונים, בלי להניח איזה בסיס התכוונותי מסוים. אלא אם יש לך "bench mark על" אחד והוא השתלבות/התבדלות. אבל גם המושגים האלה תלויים במשהו, לא? לסיכום, אם אני מכיר את עצמי (הנה "הכוונות") אז ביחס אליך אני כנראה צריך לבלות עם פרופ' בלבן 150 שעות (הנה "המעשים"). ____________________ אני מקווה שהטון המעט תוקפני של תגובתך האחרונה הוא רק משהו שאני מדמיין. סליחה ותודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, התנצלות כפולה: על הפסקת הדיאלוג החד צדדית (ביומיים האחרונים השתתפתי באליפות הארץ בדיבייט, וזה לקח את כל זמני), ועל הטון התוקפני שלא דמיינת, אלא נבע מאותו גורם שבסוגריים, והstate of mind בו הייתי שרוי לפני התחרות. העקביות שאנו בוחנים היא בסך הכל עקביות ביחס למטרות שהסקנו קודם, זה הכל. המטרות האלה אפילו לא חייבות להיות מטרות שנמצאות ב"שכבת המודעות" העליונה, אלא רק אלו שהתקבלו מהמודל שלנו קודם. אנו לא מתיימרים להכנס לערכים של הפוליטיקאים, או לנתח אותם פסיכולוגיות, רק לזהות תבניות פעולה. זה הכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אם כך, לכבוד היה לי לשמש לך שק אימונים. אני מקווה לפחות שזכית במשהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, קיוויתי שתשאל. אכן, הטכניון הגיע להשגים נאים - הגיע לחצי הגמר ונתן הופעה טובה. בנוסף, מתוך 48 מתחרים, אנוכי סיימתי במקום הרביעי, וזכיתי בתעודה נאה. שק אימונים לא היית, ואין דין התכתובת באייל כדין תחרות נאומים. התרומה הגדולה של האייל לכישורי הדיבייט שלי היא תכנית, בעיקר. לדוגמא, באליפות אירופה שהתקיימה לפני פסח הזה, היה דיבייט על הפסקת הטיסות המאויישות לחלל, ממש כמו זה שבאייל. גנבתי מטל את הנתונים על אחוזי מוות, ואפילו זכרתי את הבדיחה על כורי כסף בוליביים, שעברה מצויין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אתה תסביר. בביקור הבודד שלי במפגש של תא הדיבייטינג הירושלמי, ניסיתי את כוחי באמנות הויכוח, ונטען כנגדי שאני כל הזמן מתייחס לדיון כאילו הוא אודות ישראל, ולא, כפי שאמור להיות, באופן כללי. אני עניתי שאי אפשר לנהל דיון "באופן כללי", ומכיוון שלא הוגדרה חברה אחרת אודותיה מתווכחים, הנחת היסוד שלי הייתה שמדברים על ישראל. האם אני צודק והם מפגרים, או שפספסתי משהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי בדיבייט הספציפי, ומה הגדיר הדובר הראשון. אפשר להגדיר שאנו מדברים על חוק שראוי שיהיה בארץ, ואפשר גם להגדיר שמדברים על עקרונות, ואז ההנחה היא שיוצאים מתוך תרבות המערב. אם הוא לא הגדיר, אז זו בעייה, וצריך להבין מההקשר. על מה היה הדיבייט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו, הזכות לפרטיות של אנשי ציבור. אני, אגב, לא דיברתי על ישראל אפילו, אני אמרתי ''אנחנו חיים בדמוקרטיה ליברלית'', והעירו לי על כך כאילו עשיתי פשע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז נפלת על שיפוט גרוע, זה הכל. זה לא משהו כללי לדיבייט. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |