בתשובה לאליהו, 13/05/03 11:27
על סמך מה אתה מתבסס? 146113
לעיל נטען כי "תעשיית המוזיקה" (להלן: אימפריית הרשע) תעלם בזכות המעבר לקנייה דיגיטלית של מוזיקה. אני חושב שזה לא נכון. תעשיית המוזיקה זה לא המשאיות, אלא הקליפים, הסינגלים לרדיו, החסות, הכתבות בעיתון, הפוסטרים - אתם יודעים, השיווק. זה לא יעלם. זה מהווה חלק גדול מהעלות של כל אלבום. ככה זה.
על סמך מה אתה מתבסס? 146115
מה גם שעם התפתחות הטכנולוגיה, פחות ופחות אנשים נדרשים על מנת לייצר את צרכיה של אוכלוסיה יותר ויותר גדולה.
מה יעשו כל השאר? ישחקו סנוקר? לא (1). יזינו את מערך השיווק, הפירסום ודחיפת המוצרים.

____
בכל אופן, לא כולם. חלק מעדיפים שש בש.
על סמך מה אתה מתבסס? 146117
אכן ככה זה.
שאלה אחרת היא מה יהיה הצינור דרכו תועבר המוזיקה. כאן אני עם מיץ תגובה 145740 אך לאו דווקא בגלל השיקולים שמנה דביר למשל בתגובה 146112 שם הוא, לדעתי, מבלבל בין הייצור והשיווק (באחריות חברות התקליטים) להפצה הפיזית (החנויות) ‏1

והמחיר - בכלל לא בטוח שזה יהיה זול יותר, בטח לא בהרבה.

1 אולי מאוחר יותר אענה לו בפירוט.
על סמך מה אתה מתבסס? 146180
דובי, כמה נקודות:

קודם כל יש להבדיל בין אלבומים חדשים לישנים. אני למשל עסקתי כמה שנים רק כדי להחליף תקליטי ויניל ישנים לסי די (נניח כרגע לויכוח על האיכות) - אלו אינם זקוקים לשום מערך שיווק רציף אבל אני עדיין מימנתי אותו לטובת כותרים שכלל לא רכשתי.

שנית, על כמה אלבומים ניתן לאמר בכנות שכל השירים בו מעולים? בד"כ אין זה כך וצריבה לפי הזמנה (או, כיום, הורדה פיראטית) מאפשרים בחירה סלקטיווית ונכונה יותר למאזין

לדעתי (שוב, למעט מקרים בודדים) הקונספט של האלבום פשט / יפשוט את הרגל
על סמך מה אתה מתבסס? 146417
אני עד היום עוד קונה מדי פעם אלבום שיש לי על תקליט, על דיסק (הבא על הכוונת: סיימון וגארפינקל: ההופעה בפארק). אבל גם הדיסקים האלו היו צריכים מערך שיווקי - ולו כדי להעביר אותם מפורמט ויניל לפורמט תקליטור. יתרה מכן - בכל תעשיה יש מוצרים עם מכירות קבועות שמסייעות לממן את השיווק הראשוני של מוצרים חדשים. ולבסוף - רוב האלבומים הישנים הללו, אילו חברות התקליטים היו מורידות אותם לגמרי מהמדפים, זה לא היה ממש משפיע על גרף המכירות שלהן. למעשה, הן כמעט עושות לנו טובה שהן ממשיכות להדפיס אותם.

לא יודע, אני בד"כ אוהב אלבומים שלמים - אולי עם שיר פה או שם שאני מעדיף לדלג עליו. לדעתי במצב כיום, שאמנים מוציאים אלבומים שלמים כמוצר, לארגן מחדש אלבום עם מספר וסדר שונה של שירים, זה לעשות עוול לאמן. פעם אלבום היה יוצא ברגע שליוצר היו מספיק להיטים שהצליחו ברדיו. היום זה הפוך - היוצר בונה את האלבום, שולח אותו לחנויות, ואז (או לכל היותר זמן קצר לפני יציאת האלבום) מתחיל לשלוח סינגלים לתחנות הרדיו. האמן הישראלי היחיד שאני יכול לחשוב עליו שלא נוהג כך (מלבד הזמר המזרחי, שם עדיין נוהגים בשיטה הישנה) הוא ירמי קפלן, שגם "הדפוק הזה" וגם "ילד תם" שלו (מהאלבומים השני והשלישי) יצאו הרבה לפני האלבום (אם אני לא טועה, "ילד תם" גם עבר שינוי משמעותי בין הסינגל הראשוני לבין גרסת האלבום, אולי בעקבות תגובות מהקהל).

אני מאוד אצטער אם קונספט האלבום יעלם מהעולם, משום שהוא נוח להפליא עבורי. הוא מאפשר לי להכיר במחי אלבום אחד יצירה שלמה, ולא טראק בודד. העולם שלנו יחזור להיות עולם של להיטים, וכל טראק שיוצרים יכתבו ינסה להיות להיט בפני עצמו. יש מה לומר בזכות שירים קצת יותר מינוריים, שצריך להתרגל אליהם, שעובדים טוב בתוך הרצף ולאו דווקא בפני עצמם.
על סמך מה אתה מתבסס? 146433
קודם כל, האלבום של ההופעה בפארק ענק.

לדעתי מערך השיווק שצריך לאלבום ישן שיוצא שוב במדיה אחרת זניח וזול לאין ערוך מזה הנדרש לאלבום חדש. די בהודעה קצרה לתקשורת ופוסטר לחנות. זה יוזיל את עלות הכותר ויעשה צדק עם הרוכש (שבמקרים לא מעטים, כאמור, רוכש שנית כותר שכבר יש ברשותו רק בשינוי מדיה).

אכן, יש יצירות ששום דבר למעט אלבום לא יספק (ניסית לשמוע פעם טרק בודד מאלבום קלאסי של פינק פלויד? כמו דג מחוץ למים). אלו ימשיכו לצאת ולהמכר כאלבום.

בכל אופן, המהפיכה (ברובה פירטית בשלב זה) התחילה בין אם נרצה או לא, כל שנותר הוא להפיק ממנה את המיטב כמו שעושה חברת אפל עם אתר המוזיקה להורדה בתשלום החדש שלה (אם כי לא ברור למה מיועד רק לבעלי מק)
סיימון אנד מי? 146437
או, יש לך טעם מצוין :-)

סיימון אנד מי? 146534
הטעם המצוין הוא של אחותי. אני רק גיליתי את התקליט שנותר זנוח אחרי שעזבה את הבית והתאהבתי בו מיד. בכלל, חלק גדול מההשכלה המוזיקלית הראשונית שלי בא לי מתקליטים שאחותי נטשה מאחור.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים