בתשובה למיכאל מ. שרון, 11/05/03 10:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. הקישורית מביאה מחירים ישנים. במכרזים העכשיויים מדובר כבר על מחירים של כחצי דולר לקוב שזה פחות מהמחיר שאנו משלמים עבור המים שאנו צורכים בבית. הרכיב האנרגטי במחיר אינו הבלעדי, וישנן בעיות טכנולוגיות אחרות שמיקרות את המחיר.תיאורטית האנרגיה שדרושה להתפלת מים דומה לאנרגיה שדרושה להעלאת מים מעומק 500 מטר (כמעט כמו עומק ים המלח), והיום הטכנולוגיה מתקרבת כבר מאד לרמה הזאת. מדובר במחיר נמוך מאד. (בעבר, כבר דנתי בכך באייל). 2. לא הבנתי את עניין הבדל המדרגה והעגורן. אם יש לך מתקן קטן, בנה שני מתקנים קטנים זה ליד זה והרי לך מתקן בעל הספק כפול ללא שום מדרגה. 3. את "הקונצפט החדש" לא הבנתי כלל, אך אולי זה בגלל שלא צרפת פרטים נוספים להבהרה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אופן תמקם 10 עגורנים זה ליד זה - בטור, במעגל? ומה עם נפח העגורנים? זוהי אנלוגיה לכך שתוספת הגודל (או הכפלת הגודל פי 10) אינו פונקציה לינארית ומונוטונית, ומהווה פקטור עצמאי בעל אפקט משבש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש לא יורד לסוף דעתך. רכבת. קרון אחד תופס נפח מסויים ומשקל מסויים ושטח מסויים. 1000 קרונות תופסים את כל הדברים האלה פי 1000 ואין שום מדרגות. אם כבר אז זה פועל באופן שעוזר לנו. למשל כדי להניע קרון אחד דרוש קטר אחד אבל כדי להניע שני קרונות או עשר יספיק אותו קטר. ובאמת בדרך כלל זה כך. או כדור פורח. ככל שהוא גדול יותר כך הוא יעיל יותר. ככל שהמערכת גדולה יותר אפשר למצוא יותר מקומות לחיסכון. אבל הבה נעזוב את הרכבת והעגורנים. בעזרתם לא נתפיל מיים. הדרך הכי פופולרית היום להתפיל מיים היא בשיטת האוסמוזה ההפוכה. המתקן בנוי מצינור כניסת מים וצינור יציאת מיים בריכוז מלחים גבוה יותר. מבחינה מכנית זה דומה למערכת קרור בתחנת כח קיטור לחוף הים. המיים נשאבים למתקן שבו נמצאות הממברנות שם לוחצים אותם בעזרת משאבות אל הממברנות האלה שמשמשות כמסנן למלחים, ומשם יוצאים כאמור מיים בריכוז מלחים גבוה חזרה לים, ומים מותפלים לצריכה. הבעיתיות בטכנולוגיה הזאת היא אחזקת הממברנות שהן מעין צינורות ניילון בעלי קוטר קטן כדי שיוכלו לעמוד בלחץ למרות דקותם. אבל ממש אין שום סיבה שהבעיתיות הזאת תגדל מתי שהוא בקפיצת מדריגה אם יהיו הרבה ממברנות כאלה במקביל. איני רואה שום מגבלה בהגדלת המתקן. משאבות וצינורות מיים (בניגוד ללטורבינות גז ומפוחי גז למשל) הם מתקנים קטנים וקומפקטיים. להערכתי ככל שהמתקן יהיה גדול יותר עלות ההתפלה של כל קוב תהיה קטנה יותר בגלל כל מיני סיבות שעליהן רמזתי קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושיחק לי מזלי שאיש לא שם לב לכך, והעמיד אותי על טעותי לפני אני עשיתי זאת, כי זה היה יכול להיות די מביך. בעצם, רק אחרי שכתבתי את תגובתי האחרונה, וחשבתי על כך שוב הבוקר, הבנתי איך מתכוונים לנצל את הפרשי הגבהים להתפלת המים. הכוונה ככל הנראה ליצור את הלחץ מצדן האחד של הממברנות ע"י ניצול הפרש הגובה. אבל מתקן ההתפלה פועל כך שהוא פולט מים בריכוז מלחים גבוה. ככל שריכוז המלחים במים שהוא פולט יותר גבוה כך כמות המיים המתוקים המופקים יותר גדולה אבל גם הלחץ הדרוש כדי לדחוף את המיים דרך הממברנות יותר גבוה, ויש איזה נקודת אופטימום (משהו בסביבות 50 אחוז אם איני טועה, ואפשר לחשב זאת.) יוצא מזה באופן ברור שחלק ניכר מהמיים שמובאים מהים התיכון חייב להגיע בסופו של דבר לים המלח, והחלק הזה צריך להיות שווה בדיוק לכמות האיוד הטבעי שעליה דברתי בתגובה אחרת, כדי שיהיה שווי משקל ולא תהיה הצפה. כלומר ישנו חסם עליון, ומכאן נובע כנראה המספר 500 מליון קוב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |