|
||||
|
||||
לפני הרבה שנים לי.ב.מ. היה יחידת דיסקים שמבוססת על צ'יפים ולא על מכניקה של דיסקים מסתובבים וראשים קוראים. אני לא יודע למה זה לא תפס במיוחד, אולי בגלל שהנפח שהם הציעו היה קטן. היום אין שום בעיה להכניס מאות MB של זכרון עמיד לקופסאות קטנות. נגני MP3 באים עם זכרון של 64MB או 128MB שניתן להרחבה. כידוע, מכשיר CD מורכב משני חלקים עקריים. הנגן, שהוא מכני ברובו, ותפקידו לסובב את הדיסק במהירות מתאימה, לדאוג ל"ראש" הקורא וכו', תוך הכנסת מינימום "רעשים" לתוך המערכת. החלק השני זה הממיר הדיגיטלי-אנלוגי שעושה בדיוק את מה ששמו אומר. זהו רכיב אלקטרוני ותוכנה שמעבירים את האות החשמלי מהנגן הדיגיטלי למגבר האנלוגי. בנגני CD מכובדים, שני החלקים הללו באים בנפרד וחובבים רציניים יכולים לקנות כל חלק מחברה אחרת שמתמחה בו, או לשדרג רק את הקונברטור כשיוצאת נניח תוכנה משוכללת יותר. אני חשבתי שהגיע הזמן שיפטרו מהכאב ראש שבחלק המכני של הנגן. אם כבר עוברים לטכנולוגיה חדשה, במקום למכור תקליטורים מסוג חדש, יצרבו מוסיקה על קרטרג'ים קטנים (כמובן בתוך קופסת קרטון ענקית בשביל התמונות והמלים). |
|
||||
|
||||
הפרשי המחיר בין דיסק אופטי וזכרון מצב מוצק באותו הנפח הם אדירים. 700MB בדיסק אופטי עולים לצרכן כשקל וחצי לעומת זכרן מצב מוצק שעולה כ-100$. |
|
||||
|
||||
שתי שאלות: כמה זכרון צריך בשביל שעה מוזיקה באיכות של 24 ביטים? כמה מוסיקה צריך למכור כדי שהעלות תרד לרמת מחירים סבירה? |
|
||||
|
||||
ב-DVD Audio, שעה תתפוס בסביבות 2GB, שעולים מאות דולרים בזכרון Solid State. דיסק מייצרים ע"י יציקת פלסטיק בתבנית וציפוי בשכבת מתכת, תהליך פשוט וזול בהרבה מתהליך ייצור זכרון מצב מוצק. זה לא משנה כמה מוסיקה תמכר, תהליך ייצור הדיסקים ישאר זול יותר בעתיד הנראה לעין. אין שום סיבה טובה באמת לעבור לזכרון מצב מוצק. מכשירי DVD Audio במילא מוציאים אות דיגיטלי, שמועבר לרסיבר ומפוענח שם. |
|
||||
|
||||
לדעתי, טעית בלפחות סדר גודל אחד. |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |