|
קריקטורת היום (9-5-03 ) ב"הארץ".
אמן גדול, פילוסוף, כשהקריקטורה פורסת מסכת תוך עיצוב מדוקדק של פרטים המשקפים את ההבנה הפילוסופית/פוליטית אך עם קלילות של אקוורל.
אפריים סנה הופך כיד ההבלטה הקריקטוריסטית (המעצימה קווים מסויימים בדומה לפילטר של פונקציית עוות מסויימת או ראי בחדר המראות בלונה-פרק), הופך למעין צאוצ'סקו - איש המנגנון הקשיח בעל גוון של מצג טוב לב ונדיבות מתרפסת של הטוטליטר הביורוקרטי בנוסח הדמוקרטיות העממיות במזרח אירופה.
דלייה - הופכת לקצת פרח'ה, אבל בגוון של זעם-צודק עם לסת גדולה ושיני סוס. ויחד עם זאת - מעין רצינות קשובה.
חיים רמון -תסרוקת המאהב הלטיני הפכה במחי אמן לתיסרוקת סטלין, כנ"ל הגבות וקווי קונטור הפה המזכירים על דרך האסוסיאציה הבלתי מורגשת את שפם סטלין. סטלין אכן אופיין בסגנון לכאורה רציונאלי ומינורי של פיקחון ציני בדומה אולי מבחינה זו לחיים רמון -"חבל חברים שגוף נהדר כמו זה של המרשל טוחצ'בסקי ילך לאיבוד, אבל חייבים".
אלוף (מיל') מתן וילנאי - מבנה גולגולת פטריקי משהו, ברוח אצילית רומית, המקוזז על ידי האף הגדול.
התא"ל (מיל') השמנמן, שר הביטחון לשעבר - חביבות של נער, אך הסחבקיות מקוזזת מעט על ידי קווים כיד הקריקטורות המקבריות האמריקניות, המציגות מעין בר מינן.
ןשימון - חוזר להיות המדריך מתקופת נעוריו ב"נוער העובד" - יותר חזק, לא שומעים... אך הפעם בנימת ה"נקמה המתוקה" בנוסח, זזתי הצידה, נתתי לכם לפעול לבד...
זכותכם לקלוט זאת אחרת. גם זו הגדולה של קריקטורה גדולה..
|
|