|
||||
|
||||
1. אין לי שום מושג איזה נזק סביבתי יכול לגרום פרוייקט כזה, ונראה לי שאין מישהו שיש לו ממש מושג. התערבויות גדולות כאלה גורמות לשינויים שאת תוצאותיהם לומדים לפעמים לאחר שנים רבות, כמו ייבוש החולה שהיום מצטערים עליו. מעניין שהסיבה העיקרית שאתה יוצא פריצקי לחידוש הפרוייקט היא דווקא עזרה לסביבה, בשל אותם בולענים. בעצם אנחנו כבר משנים את המאזן האקולוגי בכך שאנו שואבים את מי הכינרת ולא נותנים להם להגיע לים המלח. אז אולי תעלת הימים תתקן את הנזק הזה, אבל קשה לדעת אם הנזק יהיה רב על התועלת או להפך. 2. יתרון כלכלי נוסף שלא שהועלה בעבר, ולא הוזכר עתה הוא האפשרות לדחוף את המיים בלילה כשהחשמל זול מעלה, על מנת להחזירם מטה ולהפיק אנרגיה ביום בשעות העומס. 3. בזמנו היה זה פרופ' יובל נאמן מי שדחף את הפרוייקט, והועלו השערות שביטולו נבע גם מכך שהפוליטיקאים של השמאל דואגים לחיסול הפרוייקטים של הימין. גם פרוייקט הלביא שאותו הריץ ארנס, גרר השערות כאלה. |
|
||||
|
||||
לא נעים לי, אבל תעלת הימים היא כר פורה להגיגי משתלבים-בדלנים. קודם כל, יש שתי תעלות אפשריות מעכניינות בהקשר זה: זאת מים תיכון וזאת מים סוף. ברור שאפשר לחלק את הפוליטיקאים לפי ים-סוף=משתלב (בגלל הפרוייקט המשותף עם ירדן), וים-תיכון=מתבדל (גם בגלל שצריך רק אחת, ואם זאת מצליחה השניה יורדת מהפרק, וגם בגלל שהיא תיצור גבול מלאכותי (כמו שאמר פעם מישהו באייל אולי), שחוצה את הארץ, ולפחות את עזה משאיר מהצד השני של התעלה). מצד שני, גם בחלוקה ההפוכה אפשר להעזר. ים-סוף=מתבדל - בתנאי שבונים את קו בר לב על גדתו השמאלית. |
|
||||
|
||||
על פניו אני נוטה לקבל את החלוקה הראשונה, אבל יש גם את האופציה השלישית (שמוזכרת באחד המאמרים המקושרים) שגם היא נראית לי כפיתרון ''השתלבותי'' - להביא את המים מחיפה לעמק בית שאן ולהקים מפעל התפלה וחשמל משותף לישראל, ירדן והרש''פ. |
|
||||
|
||||
הרגע קראתי את הקישור שנתת לדוב של אלי אלעד, שם מוזכר פרס כתומך בתעלה של ים סוף. שזה קצת... טוב, כנראה שהוא יודע מה הוא עושה. האמת שיש עוד שיקול קצת פחות פתוח לדיון. הנה, כותב אלעד: "בשעתו נפל הפרוייקט בשל ספקות רבים וקשים לגבי השפעותיו החזויות על איכות מי ים המלח; יכולת המשך ניצול המינראלים האצורים בו על ידי מפעלי ים המלח בטכנולוגיות הקיימות היום..." מישהו מכם רוצה לנחש מה יש בפוספטים של ים המלח? רמז: שמעון פרס. |
|
||||
|
||||
אם כבר הזכרת את זה, אז נדמה לי שמיצוי חומר בקיע מפוספטים היה עוד אחד מהמסלולים שדרכם ניסו העיראקים להשיג אורניום (וחומרים אחרים) לשם קידום המיזם הגרעיני שלהם. יש מכרות או מצבורי פוספטים בעיראק? |
|
||||
|
||||
לפי הדיווחים שהיו בשלהי המלחמה, יש באיזור אל-קאים (ליד גבול סוריה) מרבצי פוספטים, וזו הסיבה שבמקום הוסתרו לא מעט טילים ואולי גם מתקני העשרת אורניום. משום מה הדיווחים משם היו מצומצמים מאוד, אך הבנתי מהם שזה המקום היחיד בו העיראקים העמידו קרב הגנה ראוי לשמו בכל המלחמה הזו, וכניראה היתה להם סיבה. |
|
||||
|
||||
תוספת - נראה שתעלת ימים הינה על כל פנים השתלבותית. גם פוליטית וגם גיאולוגית וראה אחות תגובה זאת. האם שמעון פרס מעודד במקרה פרוייקט התפלה גדול לחוף הים התיכון, כזה שימזער את הסיכוי לתעלה? |
|
||||
|
||||
יש התייחסות ליובל נאמן בקישור השלישי (המאמר מ"הארץ"): http://www.amalnet.k12.il/meida/water/maamar_print.a... חוץ מזה, להעלות את המים למעלה, כשהחשמל זול, זה לא פרפטום מובילה? אני מניח שהכוונה היא להעלות אותם מגובה פני הים לגובה המקסימלי שצריך במסלול לים המלח, ואז לתת להם ליפול, ובדרך גם לעזור לפיזור אחיד יותר של יצור החשמל, נכון? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תעלת הימים אמורה להגיע לשווי משקל שבו כמות המיים שמועברת בה שווה לכמות האיוד הטבעי (בעצם, אפשר לראות בכל העניין הפקת חשמל תוך ניצול אנרגית השמש). שילוב עניין ההתפלה שמגדיל את הספיקה מעבר לאיוד הטבעי לכמות המים המותפלים, הוא חדש לי. מבחינה ראשונה זה לא נראה מי יודע מה כלכלי, כי אם רוצים לשתות את המים האלה למעלה, צריך שוב להשקיע אנרגיה ששווה כמעט לאנרגיה שדרושה להתפלתם. עניין החשמל הזול בלילה הוא משהו אחר. בזמנו, העלה את הרעיון פרופ' אילתא שהיה המדען הראשי של משרד המסחר והתעשיה, והוא טען שהוספת מנגנון האגירה הזה רק היא תהפוך את כל הפרויקט לכלכלי. אסביר במה מדובר. אולי שמעת לאחרונה שחברת מקורות הודיעה שבגלל הנחיצות הרבה במילוי מאגרי המים התת קרקעיים היא שואבת מים מהכינרת גם ביום, כשהחשמל יקר. העניין הוא כזה: חברת החשמל צריכה להיערך להספקת צריכת החשמל המקסימאלית שמתרחשת ביום. לשם כך יש צורך בהחזקת דודי קיטור חמים שיספיקו למטרה הזאת. כיבוי והדלקה של הדודים יבזבזו אנרגיה יותר מהשארתם חמים בלילה. לכן נוצר מצב שבו תחנות הכח עובדות בלילה "על ריק". אילו היה אפשר להפעיל את תחנת הכח בהספק קבוע כשעודף החשמל מועבר, נניח למצברים, ובשעות העומס משתמשים גם בהם, היה הדבר הכי אופטימלי. תעלת הימים אמור לשמש מצבר כזה. עודף החשמל בלילה ינוצל כדי לשאוב מים מים המלח ולאגרם באגם גדול למעלה. מה שאתה אמרת לא קשור בפיזור אחיד. אם לא כדאי כלכלתית לבנות מנהרה ארוכה כדי למנוע את הצורך לשאוב את מי הים התיכון לאיזה שיא גובה, צריך לעשות זאת. במקרה זה, מההספק שמתקבל צריך להפחית את הפסדי החיכוך שבהעלאת המיים לשיא הגובה והורדתם חזרה לגובה פני הים. |
|
||||
|
||||
ואני הייתי בטוח שהצעתך בעניין העלאת המים בלילה היתה בדיחה מוצלחת במיוחד... |
|
||||
|
||||
לשאוב מים מים המלח? אכן, נשמע כמו פרויקט ראוי לתפארת מדינת ישראל: התפלת מי ים המלח והזרמת העודף לים התיכון. להגברת היעילות, את האגם הגדול יש להקים על פסגת החרמון ואפשר אח"כ למכור אותם למדינות חסרות ים כמו שויצריה. (דב, אני יודע שזאת סתם פליטת מקלדת, אל תטרח להתייחס ברצינות) |
|
||||
|
||||
כפי שאמרתי, שילוב התפלת המים בפרוייקט חדש לי, ועוד לא עשיתי את ה"פיניש" הסופי בתכנון :) עם זאת, ברור שתוכנית ההפרדה והגדר, שאני נגדה כשמדובר בנו ובפלשתינים, חייבת להתממש כשמדובר במיים שאותם רוצים להתפיל ומי ים המלח. ישמרנו אלוהים מלנסות להתפיל את מי ים המלח . . . |
|
||||
|
||||
למה אסור בשום פנים ואופן לתת לממשלה לבצע את הפרויקט הזה. לא רק שרק במקום עבודה ממשלתי מישהו יכול להעלות רעיון כה מופרך על דל שפתיו, אלא שרק במקום עבודה כה נטול ביקורת הרעיון יכול לעלות על הכתב ולצאת החוצה. בשוק הפרטי, אף אחד לא היה שם שקל על תכנית עסקית שאחד מסעיפיה כולל רעיון כל כך גרוע. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |