 |
שתי האותיות הראשונות (پ ו-چ) לקוחות מהא"ב הפרסי (כפי שציינו כאן לפני). הראשונה אכן מייצגת את העיצור p ואילו השניה מייצגת (לפחות בפרסית) את העיצור ch (כמו ב-church באנגלית) - ולא את העיצור g (קשה) - שבד"כ מקורבת ע"י האות ע'ין (غ).
הפרסים שאלו מהערבים את הא"ב שלהם לפני מאות רבות של שנים (אם אתה רוצה משהו מדויק יותר תצטרך לחפש בעצמך) - והוסיפו עליו כמה אותיות (כולן מבוססות על אותיות ערביות רגילות בתוספת סימנים דיאקריטיים) - כדי לייצג עיצורים הקיימים בפרסית אבל לא בערבית. מלבד השתיים שהוזכרו (המבוססות על ب - בּ ו- ج - ג', בהתאמה) ישנן גם ژ - המייצגת zh (מבוססת על ز - ז) ו- گ המייצגת g קשה (מבוססת על ك - כ).
בשלב מאוחר הרבה יותר (נדמה לי שמדובר במחצית השניה של המאה העשרים - אבל אין לי ממש סימוכין) הערבים "שאלו" מהפרסית בחזרה שתיים מהאותיות הללו כדי לכתוב מלים זרות (בעיקר מלשונות אירופאיות) שבהן מופיעים העיצורים הללו.
השימוש בהן אינו עקבי - אך הוא בפירוש איננו מוגבל לתחומי ארץ-ישראל.
ڤ (זו עם שלוש הנקודות מעליה) המייצגת v, ומבוססת על ف (f) אינה אות פרסית, והיא משמשת לעתים בערבית (גם כן, רק בעשרות השנים האחרונות, כמדומני) בתעתיק של מלים לועזיות. היא מופיעה בגרסה 1.0 של תקן יוניקוד (משנת 1991) עם ההסבר "[used in] Arabic for foreign words".
כדאי להזכיר בהזדמנות זאת שמלבד פרסית, ישנן מספר שפות נוספות העושות שימוש בכתב הערבי, בד"כ תוך הוספת אותיות המבוססות על אותיות קיימות. נדמה לי שהנפוצה מבינהן היא פשטו (מדוברת באפגניסטן) שבה נוספו לא פחות מ-12 אותיות על ה-28 שבא"ב הערבי המקורי.
בפרסית (וכנראה גם בפשטו) האותיות הערביות נשמרות כולן באופן פורמלי, אבל אחדות מהן משמשות למעשה רק למלים שאולות מערבית - ולחלקן הגייה זהה (למרות שבערבית לכל אות הגייה ייחודית).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש