בתשובה להאייל האלמוני, 03/05/03 20:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמובן שאין ספק לגבי הקברים כמקומות תפילה יהודים ותיקים, להבדיל מקברים בגליל כמו קברי ''זכריה'' ו''חבקוק'' ובדומה לויה דולורוזה בירושלים כמקום קדוש לנוצרים מימים ימימה. הספק הוא לגבי היותם של מקומות אלה אתרים אותנטים מימי התנ''ך או קברי דמויות ספרותיות שאמיתותן מוטלת בספק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אל תנסה להתחמק על ידי שינוי הנושא. לא דנו בהיות המקומות אותנטים-מימי-התנ''ך-או-לא, אלא בטענתך שזיהויים נעשה ''על מנת לשלול את זכויותיהם של תושבי המקום''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתחמק ולא משנה את הנושא. שני הענינים עלו בדיון ושניהם חמורים. גם אם הקברים היו אותם קברים המוזכרים בתנ''ך, אין הצדקה לגזילת המקום כאשר המצב הדמוגרפי אינו מאפשר זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ממשיך בתטל"אותיך. לשאלת היות הקברים אלו המוזכרים בתנ"ך אין שום משמעות פוליטית. מבחינה פוליטית, מה שחשוב הוא המקום שתופסים הקברים בתודעה הדתית. טענת כך: "ואסור לשכוח את הקברים המוסלמים בשטחים הכבושים שמטורפים משיחיים טוענים שהם קברי דמויות מהתנ"ך. (לא לחינם אמרה שולמית אלוני בזמנו שקבר יוסף הוא אולי קבר השייח יוסוף ושיום אחד עוד "ימצאו" את קבר רחב הזונה.)" ואחר כך הוספת [בנוגע לקברים אשר בתוך הקו הירוק]: "אבל לפחות בכל המקומות שהזכרת זה לא נעשה על מנת לשלול את זכויותיהם של תושבי המקום". כלומר, טענת שזיהוי הקברים ביהודה ושומרון היה "על מנת לשלול את זכויותיהם של תושבי המקום". ועוד טענת לגבי קבר יוסף וקבר רחל: "ומה לעשות, אבל *רק אחרי מלחמת ששת הימים* התעקשה קבוצה פוליטית מסוימת לנכס קברים אלה כחלק מגזילת אדמות העם השכן ושלילת זכותו להגדרה עצמית" (ההגדשות שלי, ה.ה.). easy העיר לך שכבר בשנות השלושים כונה הקבר "קבר רחל", ואני נתתי לך קישורים המעידים שקברים אלו "נוכסו" כבר לפני מאות שנים, ולא "רק אחרי מלחמת ששת הימים". התעלמת מהטענות, כהרגלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טענתי שזיהוי הקברים בשטחים הכבושים היה על מנת לשלול את זכויותיהם של תושבי המקום אלא ההשתלטות עליהם וההתישבות במקומות אלה, למרות שהינם נמצאים בלב שטח פלסטיני מחוץ לתחומה של מדינת ישראל ולמרות שהאותנטיות שלהם מוטלת בספק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענת שהפולחן החל ''רק לאחר מלחמת ששת הימים''. תמשיך להתעלם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לפולחן הניאו-פאגני הרעשני והשתלטני המתרחש מאז להבדיל מהתפילות השקטות שנעשו לפני כן. תמשיך לא להבין את דבריי ולהכפיש... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''התכוונת'', ממש. נדמה לי שהציטוטים מלמעלה מספיקים כדי שהקורא הישר ישפוט, אבל בנקודה זו בכוונתי לפרוש מהדיון, ולכן לא אענה ל''מילה האחרונה'' שלך, שתבוא בקרוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדברים שכתבת הזכירו לי שלפני למעלה משנתיים פרסם דוד לנדאו מאמר בנושא זה. כמה נקודות מתוכו: א. אין ראיות הסטוריות וארכיאולוגיות שהנביא מוחמד ביקר בירושלים, גם לא הוכח מדעית שישוע קבור בכנסיית הקבר. שאלות כאלה אולי לגיטימיות בשיח אקדמי, אך אין להן מקום בשיח מדיני בין בני דתות שונות. העלאתן רק עלולה להזיק. ב. קדושת "מקום קדוש" אינה טמונה בכך שמשהו קרה שם אלא בכך שמיליוני אנשים מאמינים שכך היה. אמונה עתיקה יש לכבד. ג. התנועה הציונית ידעה לנצל היטב אמונות אלו כאשר תבעה הקמת בית לאומי דווקא כאן. ד. יהודים תמימים בקשו להשקיף על קבר יוסף (יוסוף בפי הציניקנים) בשכם מאות שנים לפני הטיול המטופש ולא תמים של הרב הרלינג ז"ל. האם טפשותו גוזרת כליה על המסורת העתיקה? ה. את הקדושה של קבר רחל יוצרים נחלי הדמעות שנשפכו שם לאורך הדורות. קדושה אינהרנטית, ע"פ ההלכה, קיימת רק בהר הבית שם אין לדרוך. ו. ויתורים מדיניים על מקומות קדושים וזכות דתית לתפילה בהם לא יקרבו את השלום. לדתות זיכרון ארוך מזיכרונם של בני אדם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |