|
||||
|
||||
בשנתיים האחרונות, אני עד לתופעה די מדאיגה בישראל. זו אינה תופעה חדשה אך עושה רושם שהתגברה והחריפה למימדים לא בריאים. התופעה די מזכירה את גישתך, גישתו של האלמוני ומר חרדון. תופעה זו הופכת כל מי שמביע ביקורת עצמית כלפי ההנהגה, המדיניות וכו' לאדם מזיק. ביקורת עצמית הופכת אוטומטית למשהו מוקצה ולא מובן. התופעה הזו ליוותה את הממשלה חסרת האופוזיציה. כל קול בגנות פעולות הממשלה הפך מיד לקולות אנשים שכל מטרתם להכשיל את מדינת ישראל מבפנים. האופוזיציה מתה בישראל. אם קולך אינו נמנה על המיין-סטרים אתה בוודאי מעוניין להזיק, לפגוע, לתקוע מקל בגלגלים. התופעה הזו די מובנת. הישראלים נכנסו למגננת-השמדה. מילים כגון "איחוד", "ליכוד שורות" וכו' הפכו לצו הזמן. אם לא נתלכד נושמד. אתה מביע דעות שונות? "לך מפה. מה אתה מחפש פה." לגבי ההשוואה בין האמריקאים לישראלים. אני לא טוען כי האמריקאים יותר טובים או פחות טובים. זה ממש לא העניין. כל שטענתי הוא כי פה, בישראל, המצב המטורף הנמשך זמן רב גרם לירידת רגישות. הישראלים חיים במציאות אכזרית בה נהרגים אנשים בכל יום. הרגישות היתה חייבת לרדת. אחרת כולם היו משתגעים. האמריקאים, בשהותם בעירק, נתקלו בכמה תופעות שהפתיעו אותם. הם נכחו בחיילים המורידים את מדיהם ויורים כשהם לבושים אזרחי. דבר זה שיגע אותם בהתחלה ולא פעם שמעת גנרל זה או אחר המתלונן כי העירקים לא "משחקים פייר". היו כמה מקרים בהם הרימו חיילים עירקים דגל לבן ולאחר שכוחות הקואליציה התקרבו ירו עליהם הנכנעים. "הם לא משחקים לפי הכללים" נשמעה התבכיינות מהכוחות הפולשים. הרגישות השתנתה במהלך מלמת הבזק הזו. תן לאמריקאים או כל צבא אחר כמה שנים באותה מציאות וגם מפקדיהם יאבדו את הרגישות. בנוסף, ישנה בכיה ישראלית טיפוסית לגבי שיפוט. ישראלים רבים אינם מסוגלים לקבל קיום צד ניטראלי. מבחינת הישראלים הללו, צד ניטראלי קיים באגדות. שופט הכדורגל פסק X מכיוון ש Y, האו"מ החליט Z מכיוון ש R. ערוץ החדשות הוא שמאלאני מובהק והעולם שונא אותנו כי אנחנו יהודים. מנסיוני, בחו"ל שונאים אותך בגלל שאתה ישראלי (לא אתה באופן אישי) שגונב בכל הזדמנות, מתכמן את המערכת, תמיד מחפש פרצות, תמיד מנצל את הגויים הנאיבים ועוד מספר לחבר'ה כיצד הצליח. השנאה הזו לא קשורה להיותך יהודי, אלא להיותך מניאק. הרי לא יתן כי הישראלי המכוער מראה את פרצופו רק בנסיעתו לחו"ל. התכונות המכוערות של הרבה ישראלים פשוט מקבלות פוקוס נוסף מכיוון שהן מתבלטות על רקע הרבה יותר שקט. בישראל יש הרבה ישראלים המתנהגים בצורה מגעילה שכזו ולכן הדבר נבלע ברעש הכללי. ולסיום, בעולם שונאים את העם הצרפתי. מייחסים לו תכונות של חוסר נימוס, וולגריות וניפוח יתר. בעולם, שונאים את הישראלים מכיוון שהם סובלים מחוסר-ריחוק ומנצלים כל חולשה של מערכות שונות. עוד לא הסברתם, מדוע במקרה השני אתם מייחסים לתופעה אנטישמיות, שנאת יהודים לשמה ולראשון לא? |
|
||||
|
||||
מה ז"א "ביקורת *עצמית* כלפי *ההנהגה*, *המדיניות*"? המבקר הוא ההנהגה עצמה? המבקר הוא המדיניות עצמה? ביקורת *עצמית* היא אך ורק ביקורת של המבקר *על עצמו*. כל היתר – ביקורת. |
|
||||
|
||||
מסכים לחלוטין. ד. הוא זה שדוגל ב ''ההנהגה היא אנחנו'', ''המדינה היא אנחנו'', ''ההנהגה היא המדינה'', ''עוצמה היא חזון'', ''שלום הוא מלחמה'', ''גו-גו פאאור-ריינג'רס'' וכו'. זו הסיבה שביקורת כלפי ההנהגה נתפשת כביקורת עצמית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |