בתשובה לדב אנשלוביץ, 02/05/03 23:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מדי פעם אני משמיט את הביטויים "לדעתי", "לפי ראות עיני", "אני חושב" וכו'. אך זאת בהנחה כי הקורא יוכל להבחין בין דעות, עובדות וביטויים עיבריים משעשעים. אני לא היחידי המשמיט. היה ניתן להעלות משפטים רבים הנכתבו בהודעותיך שחסרו את התוספות הללו, אך מכיוון שהוויכוח אינו אישי אין טעם בכך. לדעתי. היית יכול ל"פתור" את כל וויכוחי הסרק הללו בעזרת משפט מהסוג "הטענה שהעלת אודות מופז ושרון הינה ספקולטיבית ואינה ניתנת להוכחה." במקום, בחרת בטקטיקת הוכחת היות האמריקאים רעים, הצגת הישראלי ההומאני, משפטים משעשעים והצגת המנהיגים הישראלים כאנחנו(*) ושאר ירקות העונה. במלחמת המפרץ הקודמת הושמדו 250,000 עירקים. לדעתי, במלחמה הזו היה מספר הנפגעים וההרוגים נמוך יחסית. לדעתי, היה מעניין אם היית מסוגל לשעתק את אותה הרגישות שאתה מפעיל על העירקים לאחיהם הפלסטינאים ואת אותו חוש ביקורת שאתה מפעיל כלפי האמריקאים הרעים היית מפעיל על הישראלים או לפחות על המנהיגות הישראלית. (נסה לדכא אצלך את אותו מנגנון המנהיגות-היא-אנחנו ולו לכמה דקות) לגבי ועדת אור, האם הישראלים היו מוכנים לקיום וועדה שכזו בשטחם? האם האמריקאים היו יכולים לשרוד פוליטית ומדינית בשטח הבינלאומי אם היו מתנהגים כישראלים? כמוך, ישראלים רבים, לדעתי, מפרשים דעות שונות ומנוגדות לשלהם לא כביקורת נונה וכעמדה מנוגדת למעשיהם אלא כשנאה. "הם לא נתנו גיבוי לפעולת צה"ל? הם שונאי-ישראל", "האו"מ פסק X? בטח, הליגה הערבית Y, העולם נגדנו", "הם לא הצביעו עבורנו באירוויזיון? אנטישמיות!". ישראלים גם אוהבים לציין כי למדינות העולם יש אינטרסים. באמת? וואו. לפעמים, העולם לא מסכים עם פעולות ישראל לא בגלל שינאת יהודים טהורה. לפעמים, גם היהודים טועים. לפעמים, גם היהודים מתעלמים מהצד ההומאני. לפעמים, היהודים מתנהגים כחזירים אטומים. לפעמים, יהודים כה להוטים להגן על מנהיגיהם שהם מאבדים כל חוש ביקורת וכן את היכולת לקבל ביקורת. לפעמים. לדעתי. * אנד-קוקו (לדעתי) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם תלך ותבדוק את המקורות לויכוח וההשוואה בין האמריקאים ובינינו תראה שהנושא אינו בכלל ביקורת שלי לגבי אופן מלחמתם של האמריקאים בעיראק. באופן כללי אין לי איזו ביקורת מיוחדת על מעשיהם, וגם כתבתי זאת בפרוש באחת מתגובותיי. מי שהתחיל בויכוח הזה, והעלה לראשונה את ההשוואה הזאת היית אתה. עשית זאת כדי לבקר את האופן שבו פועל צבאנו. (אגב, אתה אולי תכחיש זאת, אך אין לי ספק שלו חכית יום או יומיים כשהתחיל להתברר שמספר העיראקים שנפגעו רחוק מהמספר אחד, שטיל אמריקאי יכול ליפול בשוק בבגדאד וכו' לא היית עושה את ההשוואה הזאת.) אני התחלתי לאסוף כל מיני מקרים שבהם האמריקאים לא ממש פעלו באלגנטיות לא כדי להראות שבגדול אינם פועלים בסדר,אלא כדי להראות שאם נשווה מקרים בודדים אלה למקרים דומים (עד כמה שניתן) אצלנו לא נוכל להראות שדווקא הם עולים כל כך על "שרון ומופז". אגב המספר 250 אלף ממלחמת המפרץ הראשונה הוא מספר מדהים שאני שומע אותו פעם ראשונה. הרי גם אז עשו זאת אמריקאים. אז טענתך היא שאצל שרון ומופז המספר היה מליון ? ובמלחמה זו האמריקאים פעלו באופן מאד דומה לפעולתם במלחמת המפרץ. הם הקדימו לקרבות יבשתיים הרעשה אווירית קשה שהמספר 250000 מסביר בדיוק מה פרושה. (אני מוכן להסכים עמך שכיוון שהזמן שבו הם בצעו את מלאכת הכתישה היה הפעם קטן יותר סביר להניחח שגם מספר האבידות בקרב הקטושים היה קטן יותר.) ושוב כל המוטיבציה שלי בויכוח זה אינה להראות שהאמריקאים אינם בסדר אלא להראות שאנחנו לפעמים אולי עולים על האמריקאים ולכן טובים מהמצופה. לכן גם אמירתך שאני רגיש לחיי העיראקים יותר מאשר לפלשתינים אינה נכונה. לא זה העניין בכלל. אני טוען שהאמריקאים פועלים בצורה סבירה ביותר, ולכן כשמתבוננים על פעילות צבאנו ומשווים, צריך להסיק שאנחנו יותר מבסדר. ועוד עניין שאותו העלה גם האלמוני. אני זהיתי בדבריך על "שרון ומופז" סימפטום של ביקורת עצמית בלתי מוצדקת. (התבטאתי בחריפות כי התופעה הזאת מרגיזה אותי.) אתה בתשובה לדבריי עשית ניתוק בין שרון ומופז ובין אחרים, כדי לסתור את טענתי זאת. הודעתך החדשה כאן שוב הכילה נושאי ביקרות רבים כנגד מדינתך (שלדעתי אף אחד מהם אינו מחזיק מים, אך איני רוצה להיכנס לזה עכשיו). כלומר, מה שהאלמוני ניסה לומר לכך, ואני תומך בדבריו תמיכה מלאה, הוא שאכן אותו סימפטום אובססיבי של ביקורת על מדינתך שזהיתי בדבריך היה נכון, למרות שאז בקרת כביכול רק את שרון ומופז ולא את כולנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנתיים האחרונות, אני עד לתופעה די מדאיגה בישראל. זו אינה תופעה חדשה אך עושה רושם שהתגברה והחריפה למימדים לא בריאים. התופעה די מזכירה את גישתך, גישתו של האלמוני ומר חרדון. תופעה זו הופכת כל מי שמביע ביקורת עצמית כלפי ההנהגה, המדיניות וכו' לאדם מזיק. ביקורת עצמית הופכת אוטומטית למשהו מוקצה ולא מובן. התופעה הזו ליוותה את הממשלה חסרת האופוזיציה. כל קול בגנות פעולות הממשלה הפך מיד לקולות אנשים שכל מטרתם להכשיל את מדינת ישראל מבפנים. האופוזיציה מתה בישראל. אם קולך אינו נמנה על המיין-סטרים אתה בוודאי מעוניין להזיק, לפגוע, לתקוע מקל בגלגלים. התופעה הזו די מובנת. הישראלים נכנסו למגננת-השמדה. מילים כגון "איחוד", "ליכוד שורות" וכו' הפכו לצו הזמן. אם לא נתלכד נושמד. אתה מביע דעות שונות? "לך מפה. מה אתה מחפש פה." לגבי ההשוואה בין האמריקאים לישראלים. אני לא טוען כי האמריקאים יותר טובים או פחות טובים. זה ממש לא העניין. כל שטענתי הוא כי פה, בישראל, המצב המטורף הנמשך זמן רב גרם לירידת רגישות. הישראלים חיים במציאות אכזרית בה נהרגים אנשים בכל יום. הרגישות היתה חייבת לרדת. אחרת כולם היו משתגעים. האמריקאים, בשהותם בעירק, נתקלו בכמה תופעות שהפתיעו אותם. הם נכחו בחיילים המורידים את מדיהם ויורים כשהם לבושים אזרחי. דבר זה שיגע אותם בהתחלה ולא פעם שמעת גנרל זה או אחר המתלונן כי העירקים לא "משחקים פייר". היו כמה מקרים בהם הרימו חיילים עירקים דגל לבן ולאחר שכוחות הקואליציה התקרבו ירו עליהם הנכנעים. "הם לא משחקים לפי הכללים" נשמעה התבכיינות מהכוחות הפולשים. הרגישות השתנתה במהלך מלמת הבזק הזו. תן לאמריקאים או כל צבא אחר כמה שנים באותה מציאות וגם מפקדיהם יאבדו את הרגישות. בנוסף, ישנה בכיה ישראלית טיפוסית לגבי שיפוט. ישראלים רבים אינם מסוגלים לקבל קיום צד ניטראלי. מבחינת הישראלים הללו, צד ניטראלי קיים באגדות. שופט הכדורגל פסק X מכיוון ש Y, האו"מ החליט Z מכיוון ש R. ערוץ החדשות הוא שמאלאני מובהק והעולם שונא אותנו כי אנחנו יהודים. מנסיוני, בחו"ל שונאים אותך בגלל שאתה ישראלי (לא אתה באופן אישי) שגונב בכל הזדמנות, מתכמן את המערכת, תמיד מחפש פרצות, תמיד מנצל את הגויים הנאיבים ועוד מספר לחבר'ה כיצד הצליח. השנאה הזו לא קשורה להיותך יהודי, אלא להיותך מניאק. הרי לא יתן כי הישראלי המכוער מראה את פרצופו רק בנסיעתו לחו"ל. התכונות המכוערות של הרבה ישראלים פשוט מקבלות פוקוס נוסף מכיוון שהן מתבלטות על רקע הרבה יותר שקט. בישראל יש הרבה ישראלים המתנהגים בצורה מגעילה שכזו ולכן הדבר נבלע ברעש הכללי. ולסיום, בעולם שונאים את העם הצרפתי. מייחסים לו תכונות של חוסר נימוס, וולגריות וניפוח יתר. בעולם, שונאים את הישראלים מכיוון שהם סובלים מחוסר-ריחוק ומנצלים כל חולשה של מערכות שונות. עוד לא הסברתם, מדוע במקרה השני אתם מייחסים לתופעה אנטישמיות, שנאת יהודים לשמה ולראשון לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ז"א "ביקורת *עצמית* כלפי *ההנהגה*, *המדיניות*"? המבקר הוא ההנהגה עצמה? המבקר הוא המדיניות עצמה? ביקורת *עצמית* היא אך ורק ביקורת של המבקר *על עצמו*. כל היתר – ביקורת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים לחלוטין. ד. הוא זה שדוגל ב ''ההנהגה היא אנחנו'', ''המדינה היא אנחנו'', ''ההנהגה היא המדינה'', ''עוצמה היא חזון'', ''שלום הוא מלחמה'', ''גו-גו פאאור-ריינג'רס'' וכו'. זו הסיבה שביקורת כלפי ההנהגה נתפשת כביקורת עצמית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את הערותיך לגבי ועדת אור, ולכן אסביר שוב את עמדתי ואולי תנסה להבהיר את עמדתך כך שאבין. טענתי היא שכאשר אצלנו נהרגים בהפגנות של אזרחים לא חמושים מספר גדול של מפגינים אנו מקימים ועדת חקירה (לדעתי בחירת חבריה הייתה ממש מוטה לטובת הצד הערבי ועמדתי על כך כאן מיד כשמונת ולפני שהתחילה לפעול), שחוקרת בהזהרה אפילו את ראש הממשלה. האמריקאים, כשקורה להם דבר די דומה, לא נותנים לו ממש שום חשיבות והוא נשכח תוך יום. זו דוגמה אחת מתוך כל אלה שאספתי להשוואה בין האופן שבו אנו והאמריקאים פועלים (אתה, כפי שאמרתי, פתחת בהשוואה זו כדי להראות את הנחיתות שלנו). בדוגמה הזאת רואים שאנו ''טובים'' מהאמריקאים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |