בתשובה להאייל האלמוני, 27/04/03 21:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ומה לעשות, אבל הארכאולוגים בימינו אומרים שקבר ''יוסף'' הוא קבר מוסלמי השייך לתקופה המוסלמית וכך גם קבר ''רחל''. ומה לעשות, אבל רק אחרי מלחמת ששת הימים התעקשה קבוצה פוליטית מסוימת לנכס קברים אלה כחלק מגזילת אדמות העם השכן ושלילת זכותו להגדרה עצמית. דבר זה, למרות שנעשה בשם ה''ציונות'' (ואבוי לציונות אם היא כזו, ואז אכן יאה לה התואר ''גזענות''), הפוך ממהותה האמיתית של הציונות שמעולם לא שאפה להתרפק על קברים (גם אם הם אמיתיים) וחתרה עם הפנים לעתיד ולא לעבר (אלא בצורה של מחקר ארכאולוגי שנעשה מטעמים מדעים ועניניים ולא פוליטים ולאומנים). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי ספר תמונות של ירושלים וסביבותיה מתקופת טרום המדינה, ומופיע בו, בין השאר, צילום של קבר רחל משנות ה30 (טרם הקמת מחנה הפליטים אל עאיידה שכיום מקיף אותו) ונאמר שם שכבר אז יהודים היו מתפללים שם. אבל אל תיתן לעובדות לבלבל אותך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מטיבה של דת שהיא מתרפקת על קברי קדושים (אלמנט פאגני ביסודו) ומטיבה של תנועה לאומית מודרנית שהיא לא מתענינת בהבלים כאלה, גישתה רציונלית ופניה לעתיד. רק לאחר ששת הימים, כאשר הגישה הדתית-משיחית השתלטה על הפוליטיקה הישראלית נוצר יצור הכלאיים של הציונות המשיחית הרואה בארץ ישראל יעד מטאפיזי ולא ישות גיאוגרפית ריאלית שניתן להתפשר עליה במקרה הצורך. אבל אל תיתן לראייתך הפשטנית לבלבל אותך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שמפת ארץ ישראל השלמה והשיר ''שתי גדות יש לירדן'' (''זו שלנו זו של חוסיין'') קדם למלחמת ששת הימים, אבל שוב, לעזאזל העובדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השקפה פוליטית של א''י השלמה אינה צריכה בהכרח לנבוע מהשקפה דתית - ז'בוטינסקי היה ליברל אנטי-דתי, אחדות העבודה באה מרקע סוציליסטי ששלל את הדת וכמוה השומר הצעיר שתמך במדיניות זו מטעמים של מדינה דו-לאומית. רק לאחר ששת הימים (ובעיקר לאחר מלחמת יום הכיפורים) כאשר גוש אמונים נטל לידיו את ראשות המאבק על שלמות הארץ, התערבבה הדת בפוליטיקה ומנעה גישה פראגמטית יותר למשך שנים רבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, לדעתי ערבוב הדת בפוליטיקה וגישות משיחיות ביחס לשלמות הארץ היו קיימות לפני קום המדינה. דוקא ההתישבות הראשונה בשטחים שנתפסו במלחמת ששת הימים לא היתה של אנשים דתיים, משיחיים או פנאטיים במיוחד, אלא של תנועת העבודה. שלטון מפא"י/אחה"ע/המערך התאפיין בפרגמאטיות (שיטת הפשרה המפא"יניקית) גם לאחר מלחמת ששת הימים וגם במדיניות ההתנחלות - להתיישב איפה שנוח (תכנית אלון, הגולן, סיני)ולהתפשר עם גוש אמונים איפה שהם מתעקשים. (סבסטיה, חברון) הגישה הפרגמאטית באה לקיצה עם קיצו של שלטון מפא"י. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הן "קבר יוסף" והן "קבר רחל" הם מקומות יהודיים ידועים מזה מאות שנים. להיסטוריה של "קבר יוסף" נתתי קישור למעלה. הנה קישור למאמרים הדנים בשאלת מקום קבורת רחל; כדאי לשים לב שאין שום פקפוק באשר להיות ציון הקבר הנוכחי מקום תפילה יהודי ותיק, הנזכר בדברי הרמב"ן וכן שנים רבות לפניו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שאין ספק לגבי הקברים כמקומות תפילה יהודים ותיקים, להבדיל מקברים בגליל כמו קברי ''זכריה'' ו''חבקוק'' ובדומה לויה דולורוזה בירושלים כמקום קדוש לנוצרים מימים ימימה. הספק הוא לגבי היותם של מקומות אלה אתרים אותנטים מימי התנ''ך או קברי דמויות ספרותיות שאמיתותן מוטלת בספק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תנסה להתחמק על ידי שינוי הנושא. לא דנו בהיות המקומות אותנטים-מימי-התנ''ך-או-לא, אלא בטענתך שזיהויים נעשה ''על מנת לשלול את זכויותיהם של תושבי המקום''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתחמק ולא משנה את הנושא. שני הענינים עלו בדיון ושניהם חמורים. גם אם הקברים היו אותם קברים המוזכרים בתנ''ך, אין הצדקה לגזילת המקום כאשר המצב הדמוגרפי אינו מאפשר זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ממשיך בתטל"אותיך. לשאלת היות הקברים אלו המוזכרים בתנ"ך אין שום משמעות פוליטית. מבחינה פוליטית, מה שחשוב הוא המקום שתופסים הקברים בתודעה הדתית. טענת כך: "ואסור לשכוח את הקברים המוסלמים בשטחים הכבושים שמטורפים משיחיים טוענים שהם קברי דמויות מהתנ"ך. (לא לחינם אמרה שולמית אלוני בזמנו שקבר יוסף הוא אולי קבר השייח יוסוף ושיום אחד עוד "ימצאו" את קבר רחב הזונה.)" ואחר כך הוספת [בנוגע לקברים אשר בתוך הקו הירוק]: "אבל לפחות בכל המקומות שהזכרת זה לא נעשה על מנת לשלול את זכויותיהם של תושבי המקום". כלומר, טענת שזיהוי הקברים ביהודה ושומרון היה "על מנת לשלול את זכויותיהם של תושבי המקום". ועוד טענת לגבי קבר יוסף וקבר רחל: "ומה לעשות, אבל *רק אחרי מלחמת ששת הימים* התעקשה קבוצה פוליטית מסוימת לנכס קברים אלה כחלק מגזילת אדמות העם השכן ושלילת זכותו להגדרה עצמית" (ההגדשות שלי, ה.ה.). easy העיר לך שכבר בשנות השלושים כונה הקבר "קבר רחל", ואני נתתי לך קישורים המעידים שקברים אלו "נוכסו" כבר לפני מאות שנים, ולא "רק אחרי מלחמת ששת הימים". התעלמת מהטענות, כהרגלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טענתי שזיהוי הקברים בשטחים הכבושים היה על מנת לשלול את זכויותיהם של תושבי המקום אלא ההשתלטות עליהם וההתישבות במקומות אלה, למרות שהינם נמצאים בלב שטח פלסטיני מחוץ לתחומה של מדינת ישראל ולמרות שהאותנטיות שלהם מוטלת בספק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענת שהפולחן החל ''רק לאחר מלחמת ששת הימים''. תמשיך להתעלם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לפולחן הניאו-פאגני הרעשני והשתלטני המתרחש מאז להבדיל מהתפילות השקטות שנעשו לפני כן. תמשיך לא להבין את דבריי ולהכפיש... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''התכוונת'', ממש. נדמה לי שהציטוטים מלמעלה מספיקים כדי שהקורא הישר ישפוט, אבל בנקודה זו בכוונתי לפרוש מהדיון, ולכן לא אענה ל''מילה האחרונה'' שלך, שתבוא בקרוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדברים שכתבת הזכירו לי שלפני למעלה משנתיים פרסם דוד לנדאו מאמר בנושא זה. כמה נקודות מתוכו: א. אין ראיות הסטוריות וארכיאולוגיות שהנביא מוחמד ביקר בירושלים, גם לא הוכח מדעית שישוע קבור בכנסיית הקבר. שאלות כאלה אולי לגיטימיות בשיח אקדמי, אך אין להן מקום בשיח מדיני בין בני דתות שונות. העלאתן רק עלולה להזיק. ב. קדושת "מקום קדוש" אינה טמונה בכך שמשהו קרה שם אלא בכך שמיליוני אנשים מאמינים שכך היה. אמונה עתיקה יש לכבד. ג. התנועה הציונית ידעה לנצל היטב אמונות אלו כאשר תבעה הקמת בית לאומי דווקא כאן. ד. יהודים תמימים בקשו להשקיף על קבר יוסף (יוסוף בפי הציניקנים) בשכם מאות שנים לפני הטיול המטופש ולא תמים של הרב הרלינג ז"ל. האם טפשותו גוזרת כליה על המסורת העתיקה? ה. את הקדושה של קבר רחל יוצרים נחלי הדמעות שנשפכו שם לאורך הדורות. קדושה אינהרנטית, ע"פ ההלכה, קיימת רק בהר הבית שם אין לדרוך. ו. ויתורים מדיניים על מקומות קדושים וזכות דתית לתפילה בהם לא יקרבו את השלום. לדתות זיכרון ארוך מזיכרונם של בני אדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קבר רחל מוזכר אגב בספר שמואל במקום אחר לגמרי, קרוב כנראה לרמאללה של היום. אני לא זוכר בדיוק את הפסוק, אך נדמה לי שזה קשור בחיפוש שאול אחר האתונות. הגיוני יותר שזה יימצא שם, בנחלת אפרים או בנימין, השבטים המיוחסים תנ"כית לרחל אמנו, מאשר בבית לחם שבנחלת יהודה, המיוחסת ללאה. בזמן שלטון בית דוד, אולי לאחר "הפילוג", הוא שכנראה העביר את "קבר רחל" למקום שבו עפ"י המסורת כעת הוא נמצא, במטרה לנכס לעצמו כמה שיותר מ"היסטוריית האב" של השבטים (ברוח מגמה זו נערכו כל סיפורי המקרא שלפני עליית בית דוד) או להחליש את השפעתן של ערי הצפון אצל העם/ למנוע פולחן ונהירה למקומות שבממלכת הצפון, כמו בית אל וגם קבר רחל המקורי. גם הפסוק בבראשית שמתאר את מותה של רחל בדרך אפרתה, לא מחייב שהדבר היה סמוך לאפרתה, ובעצם הוא יכול להיות בכל נקודה שהיא על הדרך התנ"כית בין בית אל (רמאללה) לבית לחם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרתה = לאפרת לאפרתה = ללאפרת (וסליחה על הקטנוניות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(סולח) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית לחם כונתה גם "אפרת" וגם "אפרתה". לדוגמה, במגילת רות: "ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם". | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |