|
||||
|
||||
הבעיה של העימות בין הממשלה להסתדרות היא שכל פתרון או פשרה שלא תימצא לא תפתור את הבעיה האמיתית של מאות אלפי אנשים עובדים שכבר היום סובלים מהקפיטליזם הדורסני. מובן שהמשק אינו יכול להמשיך לתפקד כשחלק קטן מהמגזר היצרני צריך לכלכל מאות אלפי אוכלי חינם או חצי-חינם; כשעל המגזר הפרטי מוטלים מיסי עתק (אבסורדים עד כדי כך שבעלי העסקים עושים ככל שביכולתם להישתמט מהם ככל שניתן), וכל הטיעונים הנכונים האחרים שהעלה ביבי. אך גם נשאלת השאלה מדוע המגזר הציבורי כה גדול? מה דוחף חלק גדול מהאוכלוסיה לעבוד במגזר הציבורי שבו לא משלמים משכורות מי יודע מה (איני מדבר על מה שקרוי "הבכירים")? והתשובה היא שבשוק העבודה שמחוץ למגזר הציבורי קיים קפיטליזם דורסני. יש ניצול מחפיר של כוח העבודה שהסמל שלו הוא חברות "כוח האדם" (הדוגמה הקלסית של קלדניות בית המשפט). לאיש אין בטחון מינימלי במקום העבודה שלו, ואם העובד הוא מעל לגיל 40 הוא כבר ממש בצרות. העובדים במלאכות הכפיים צריכים להתחרות בפועלים זרים. ועוד ועוד. ההסתדרות אינה מגינה על החלק הארי של העובדים במגזר הפרטי, היא מגינה על העובדים המאורגנים שבמגזר הציבורי. כל מה שהיא מנסה לעשות זה לשמור על זכויותיהם של העובדים המאורגנים במגזר הציבורי ובגופים כמו בחברת החשמל והבנקים. ולכן, תהא אשר תהא התוצאה של השביתה, העובדים המנוצלים של המגזר הפרטי לא יוושעו ממנה. המצב הוא כזה: ביבי רוצה שעובדים מהמגזר הציבורי יעברו למגזר הפרטי. הם חוששים, ובצדק, כי החלופה למגזר הציבורי הוא הקפיטליזם הדורסני שינצל אותם ואף יטען שמגיע לו שירת הלל שהוא בכלל מעסיק אותם. ולכן ההסתדרות מנסה להגן על העובדים המאורגנים שבמגזר הציבורי, אך למעט מס שפתיים היא אינה נוקפת אצבע למען העובדים המנוצלים של המגזר הפרטי. ולכן מי ישאר דפוק בין כה וכה? העובדים הבלתי מאורגנים שבמגזר הפרטי - וכאמור מדובר במאות אלפים אנשים עובדים - שעליהם לא הממשלה מגינה וגם לא ההסתדרות מגינה. |
|
||||
|
||||
מול אותם ''מאות אלפי'' כדבריך צריך להעמיד את המיליונים שיהנו מה''קפיטליזם הדורסני''. |
|
||||
|
||||
וזה כל מה שיש לי להגיד לך על תגובתך דלת-החומר: כן, כן, כן. הבה נחזור למונחי השיח שמכתיבים ביבי ופרץ, הבה נחשוב בינארית, הבה נסתדר בשורות של בעד ונגד, נדקלם מה שאומר צד א' או מה שאומר צד ב' (ונחשוב שחשבנו על זה בעצמנו), נתבונן בדמויות המתגוששות כמו בזירת לודרים, נריע למנצח ונקרא "אבוי למפסיד", הבה נחשוב שאנחנו חכמים כי נצחנו, או לחלופין שהפסדנו כי כל השאר חשוכים ועיוורים אבל אנחנו הצודקים והנאורים. תחי הבינאריות המחשבתית. |
|
||||
|
||||
הערה נקודתית: "כשעל המגזר הפרטי מוטלים מיסי עתק (אבסורדים עד כדי כך שבעלי העסקים עושים ככל שביכולתם להישתמט מהם ככל שניתן)" - יש נאיביות איומה במחשבה שמסים נמוכים יעשו לאנשים חשק לשלם אותם. אנשים תמיד יתאמצו לשלם פחות. הערה מהותית: הפתרון הרצוי לבעיה האמיתית שאתה מעלה הוא התארגנות של העובדים במגזר הפרטי ("התאחדות עובדי חברות כח האדם"). התארגנות כזו לא יכולה לקום בדיוק בגלל הקפיטליזם הדורסני שמשתולל שם (מי שינסה להתארגן יפוטר מייד, ויוחלף באחד מ10% המובטלים). נדמה לי שזו בדיוק הסיבה שביבי ודומיו להוטים כל כך לצמצם את המגזר הציבורי: עובדים שיפוטרו ממנו ימצאו את עצמם בסופו של דבר נותנים את אותם שירותים, אבל כחלק מהמגזר הפרטי (דוגמא: מורים יפוטרו, רמת החינוך תרד, המורים יעבדו בחינוך פרטי משלים) - ללא תנאים, ללא קביעות, ללא איגוד מקצועי, ובדרך כלל במשכורת נמוכה יותר. זו משמעותה של ההתייעלות: חיסכון על גב העובדים. |
|
||||
|
||||
אנשים ''פחות מתאמצים'' לא לשלם מס ככל שהמס נמוך יותר. כלומר, ככל ששיעור המס גבוה יותר והסיכוי להיתפס נשאר קבוע, כך יש יותר מוטיבציה להעלים מס. משתמטים תמיד יהיו, אבל ככל ששיעור המס יקטן כך יפחת גם שיעור המשתמטים מלשלם אותו. |
|
||||
|
||||
המטרה היא לא התנאים והקביעות של המורים, המטרה היא שאחרי פיטורי המורים רמתה של מערכת החינוך הציבורית תדרדר והעשירים יקימו מערכות חינוך פרטיות (והנה נתחרות האהובה אליהם כל כך), ויקבלו אליה את הטובים שבמורים המפוטרים (והמועסקים). בסופו של דבר, הטובים שבמורים יקבלו תנאים טובים בהרבה מאשר אלה שהם מקבלים היום, הבעיה נעוצה בכך שהחלשים בילדים יקבלו חינוך גרוע בהרבה מאשר הם מקבלים היום (אבל אין מה לדאוג, ילדיו של שר האוצר, פקידיו, ראשי בנק ישראל, וראשי האופוזיציה לא יפגעו, להפך, ככה יהיה להם חוטבי עיצים ושואבי מים ללא צורך ללמוד תאילנדית). |
|
||||
|
||||
נכון. חשבתי על זה שפיטורי המורים הם דוגמא קצת בעייתית, אבל הם חלק מתופעה שהופכת את ה''התייעלות'' שבצמצום המגזר הציבורי למפוקפקת. |
|
||||
|
||||
המטרה היא שהפיטורים יהיו ''יעילים'' כך שבעצם לא תהיה ירידה ברמת החינוך והמורים הטובים ביותר יישארו במערכת. כמובן שבמציאות זה לא תמיד עובד, אך גם כך רמתה של מערכת החינוך בארץ בינונית. |
|
||||
|
||||
לפחות לפי הצהרת שר האוצר, זאת לא המטרה (זוכר, איש רזה שסוחב איש שמן, האיש הרזה הוא המגזר הפרטי, האיש השמן הוא המגזר הציבורי, המטרה היא להעביר חלק משומניו של השמן, למשל מערכת החינוך ומערכת הבריאות, לרזה). |
|
||||
|
||||
רגע, זה היה הדימוי של מר נתניהו? איך עוזר לאיש הרזה שהוא נעשה יותר שמן? הוא עדיין צריך לסחוב את אותו המשקל. אם, לעומת זאת, היה הופך השומן לרקמת שרירים של הרזה, אז היה על מה לדבר. |
|
||||
|
||||
האיש הרזה *סוחב* את האיש השמן, ז"א מבצע פעילות גופנית סדירה, שהופחת את רקמות השומן לשרירים ואנרגיה. |
|
||||
|
||||
הופכת את רקמות השומן לשרירים ואנרגיה, אבל האנרגיה הזו היא זו המנוצלת על מנת להניע אותו (ונפלטת ממנו כחום), כלומר, אם הכוונה היא גם לשומן כמקור אנרגיה, גם זה יאזל בסוף. מה אוכל הרזה? |
|
||||
|
||||
את הלב. (סליחה, הייתי חייב) |
|
||||
|
||||
הוא שאמרתי - הקיצוץ נעשה בשומנים, ולא בבשר החי. |
|
||||
|
||||
לא, לא, הקיצוץ נעשה מהשמן לרזה, בבשר, בשרירים, בשומנים, ובמוח של השמן. גם לשמנים יש בשר שאינו שומן. |
|
||||
|
||||
אתה (?) אמרת "להעביר חלק משומניו". |
|
||||
|
||||
כתבתי (גם) ''לפי הצהרת שר האוצר''. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |