|
תגובה לאמיר קורן ולניצה לדעתי העלאת הגרה של כל צרות עם ישראל ולצורך זה גם התפקיד המכונן של השואה בנרטיב הציוני, אינם עוזרים לנו לפעול בראש נקי ובאופן אפקטיבי נוכח בעיות אמיתיות שיש לנו עכשיו. בשם הפרנויות שלנו אנחנו שופכים משאבים ללא גבול, הן בתפיסת ביטחון דפנסיבית והן בכסת''חים בסגנון פתיחת מסכות האב''כ.
השקעת אותם משאבים בחינוך, באקדמיה וביצירה, ואפילו בשיפור יכולתנו הבטחונית, היתה להם ללא ספק תשואה גדולה בהרבה.
ראוי להזכיר שוב שהפוריות האדירה של יוצרים יהודיים בתחומי המדע והתרבות שייכת למאות האחרונות והיתה כמעט תמיד על רקע של פיוס עם הסביבה הלא יהודית, ואפשר להוסיף שלעומת זאת היצירה היהודית הפנימית שהתפתחה לאחר חורבן הבית, שעיקרה ספרות תורנית, השפיעה מעט מאד על הסביבה, להוציא חריגים בודדים כמו הרמב''ם.
אם אנחנו רוצים כאן עוד פרוידים ואיינשטיינים חייבים לאפשר דיאלוג משוחרר יותר עם שאר העולם ולתת לערכי תרבות כלליים מקום מרכזי, ועדיפות גבוהה, מבלי להעמיס על עצמנו חשדנויות ושנאות שאינן תורמות כאן ועכשיו- דוגמת השואה, פרעה וחמלניצקי. עם קשיי הבטחון האמיתיים שלנו מוטב שנתמודד לגופו של עניין, במעשים, ובלי עודף פאתוס הסטורי בלתי מועיל.
|
|