|
הגניוס היהודי היה קיים תמיד, אולם לפני תקופת ההשכלה התרומה היתה בעיקר בתחומי הפרשנות ולימוד התורה והגמרא. מה שנתן לנו את הסיפרות התורנית האדירה שיש לנו היום.
מדינת ישראל היא אמנם יישות ריבונית ונפרדת, אולם על אף שהאתוס של ''העולם כולו נגדנו'' מצוי אצלנו במידה רבה, ובתקופה מסויימת אפילו שרו אותו, נראה לי שמבחינה תרבותית כלכלית אנחנו מאוד פתוחים לעולם. כמו כן לא הרגשתי שיש שנאה אצלנו כלפי ''כל תרבות חיצונית'', אפילו להפך. המסקנה שלי היא שאין קשר בין תחושת נרדפות (נכונה או לא), ובין יצירתיות והתפתחות תרבותית וכלכלית. לא ראיתי איזושהי הוכחה במאמר שיש קשר כזה, או אפילו קורלציה בין שני הדברים.
|
|