בתשובה לערן בילינסקי, 12/01/01 10:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איזו הפתעה. לפחות לגבי חוזקו של הצבא המצרי אין בינינו ויכוח. והדבר הזה צריך לעורר הרבה מחשבות. אני בטוח שתסכים עמי שבשביל לוב וסודן, אין צורך למצרים בטנקים ובמטוסים המשוכללים שהזכרת. אני גם בטוח שמצרים מבינה שישראל לא תתקוף אותה סתם כך. ישראל מעולם לא עשתה זאת (מבצע סיני לא היה סתם כך.) אפילו את הרשות הפלסתינית שפתחה כנגד ישראל במלחמה ישראל משום מה לא תוקפת, וההתנהגות הזאת של ישראל משום מה מובנת לכל אחד שמאל וימין חוץ ממני. (הפיל המסומם) מדוע, אם כך מצרים לא משקיעה את המילירדים האלה בהעלאת מצבם הכללי של אזרחיה ? אני חושב שלא מדובר כאן ב"פוליטיקה סמויה". זה ברור מובן וגלוי, ואם קברניתינו לא לוקחים זאת בחשבון אבוי לנו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יצא לי היום לדבר אם קרוב משפחה שלקראת סיום המילואים. הבחור היה שייך לחי''ר בזמן שרותו הצבאי וכך גם במילואים. הוא כרגע בבית לחם. הוא סיפר לי שמעולם הוא לא התנסה במצב שבו יורים עליו כל כך הרבה לא בלבנון לא במארבים וגילו לא איפשר לו להיות עד היום במלחמה. הוא מספר שאפילו בלבנון הם לא היו הולכים לשרותים מאובזרים לחלוטין מפחד שצלף יוריד אותם. בכל מקרה מה שבטוח הוא שמי שלא נמצא שם לפי טענתו לא יודע ולא יכול לדעת מה קורה שם. התקשורות לא מספרת את הסיפור המלא, היא לא מדגישה מה זה ירי יום יומי על מוצבי צה''ל. אני לא יודע אם זה בשביל להרגיע את העם או לא אבל אני לאחר מה שהוא סיפר לי על מה שקורה שם לא כל כך רגוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, על עובדות בדרך-כלל אין ויכוח, הויכוח הוא על הפרשנות. אני למשל מתנגד להנחת היסוד של שישראל לא תיזום מלחמה. זו הנחת יסוד מוסרנית שאיני מוכן לקבל. מלחמה היא חלק מהדיפלומטיה וכלי להשגת מטרות. במקום אחר התייחסנו לסוגיית מבצע קדש ונדמה לי שהזכרתי את העובדה שפרטי המבצע סוכמו בין ישראל, צרפת ובריטניה כבר בשנת 1955 בוועידת סוור. למבצע היו מטרות אחרות מהמטרות ה"מוצהרות" ועל כך אתה מוזמן לקרא בספרו של מוטי גולני "תהיה מלחמה בקיץ...". יתר על כן, עיון בספר "שישה ימים, שש שנים" (כבר המלצתי עליו כמקור מידע למלחמה הנ"ל לא אחת) יגלה כי גם מלחמת ששת הימים תוכננה במשך שנים ורק חיכו להזדמנות המתאימה כדי להוציא את התוכנית אל הפועל. המחבר ראיין את רבין (הראיון מופיע בסוף הספר) ורבין מסכם ואומר "זו הייתה מלחמה המתוכננת ביותר". רגע, חשבתי שזו הייתה מלחמת אין-ברירה שנכפתה עלינו בהפתעה, לא? דשנו גם פעם בסוגיית מלחמת לבנון והבאתי את המובאה מתוך "מלחמת שולל" (יערי/שיף) שמראה כי בגין החליט על יציאה למלחמה למרות שהיה ברור לו ולרמטכ"ל רפאל איתן כי השגריר ארגוב נרצח בידי ארגונו של אבו-נידאל ולא ע"י הפת"ח ולכן הם ניצלו את ההזדמנות ופתחו במלחמה בעיתוי הספציפי הזה (שאגב, זה הזמן להזכיר ששרון לא היה בארץ אז, הוא היה בקרפטים, חפשו "קרפטים" במנגנון החיפוש של האייל ותראו לאן תגיעו. תודה מראש לטל). גם על מלחמת יום-כיפור כבר כתבתי כמה מילים במקום אחר אך איני רוצה לפתוח דיון טעון שכזה. מי שרוצה – מנגנון החיפוש עומד לרשותו. מסתבר שישראל היא מדינה תוקפנית למדי כאשר אתה מנסה לבחון זאת בעינים אובייקטיביות. אני הייתי נערך להגנה. כמובן שאיני טוען שלמצרים או לסורים אין תוכניות התקפיות. אני משוכנע שרוב העוצמה המצרית מתוכננת לאפשרות עימות עם ישראל. אף-על-פי שמהכרותי עם הצבא הלובי לא הייתי נוטה לזלזל בו כפי שאתה מזלזל. אמנם ללובים אין מטוסי מיג-29 אבל יש להם מטוסי מיג-25 ומיג-23 (ירוט) בכמות נכבדה, מטוסי מיג-27 מיג-21 וסוחוי-20/22 בכמות נכבדה עוד יותר, ומטוסי מיראז'-5 צרפתיים. יש להם גם מפציצי טופולב-22 ארוכי טווח. בתחום המסוקים יש להם לא מעט מדגמיו השונים של המי-24. יש ללובים גם יכולת תדלוק אוירי ממטוסי איליושין 78 (איליושין 76 מוסב) ועוד. חיל האויר הלובי לא זניח כפי שאתה אולי חושב (כל הפרטים שכתבתי כרגע הינם בלתי מסווגים ומופיעים בספרות מקצועית בינלאומית). ואהבתי את "קברניתינו"... אני רק חושב שהם לוקחים זאת בחשבון. הם גם מודעים לתלות המצרית בארה"ב שתקשה על כל נשיא מצרי לפתוח במלחמה כנגד ישראל. להבנתי, החשש הוא דווקא מ"גדודי מתנדבים" שייצטרפו לכוחות הרשות הפלשתינית בבוא העת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אכנס עמך לויכוח על ישראל כמדינה תוקפנית. איש באמונתו יחיה. (למשל,לי יש איזו אמונה שאתה עצמך לא מאמין באמונה הזאת.) כתוב מה שמתחשק לך. ועוד אמונה ואולי יותר מכך שיש לי היא שהצבא הלובי על נשקו המשוכלל לא מהווה שום איום על מצרים, ואני משום מה מצרף תמיד את הנשק הזה לכוחה הכולל של מצרים סעודיה וסוריה כשהוא מופנה דווקא אלינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בוחר להתעלם מהעובדות שהבאתי, וחבל. איני טוען כי ישראל היא מדינה תוקפנית. אני רק סבור שבפוליטיקה המלחמה היא חלקה מהיחסי החוץ וכאשר הפוליטיקה של מנהיג ישראלי זה או אחר דורשת לפתוח במלחמה הוא לא יהסס יותר מדי. ניסיתי להראות כמה דוגמאות ובחרת להתעם, ניחא. אשר ליחסים הבין-ערביים, אתה בוחר להתעלם מפלישת מצרים לתימן בשנת 62 (תקנו אותי אם אני טועה), מלחמת ירדן-סוריה בשנת 70, פלישת סוריה ללבנון, ואפילו תוכניותיו של סאדאת המנוח להערך למלחמה מול לוב בשנת 81 (שאגב, אריק שרון מיודענו הוזמן למצרים ושם סאדאת לקח אותו לסיורים במדבר הלובי כדי כנראה לתכנן את המלחמה כיוון שאין שום דבר אחר לאריק שרון לעשות במדבר הלובי שאני יכול להעלות על הדעת) קרוב מאוד להתנקשות בו בשישה באוקטובר? מישהו יכול להוסיף לרשימה דברים שלא הזכרתי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
... וכמובן (איך שכחתי?) מלחמת אירן-עיראק ופלישת עיראק לכווית שלוותה במלחמה מזרח תיכונית כמעט כוללת שכללה בצורה אקטיבית חלק ניכר ממדינות ערב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טענתי שלא היו מלחמות בין מדינות ערביות. כשמצרים התקיפה את תימן לא היה לה שום פחד שתימן תוכל להזיק לה. סאדם חוסיין שגה פעמיים, כשתקף את איראן העריך שהיא במצב כזה שהוא יוכל לה, וכשתקף את כווית ואולי התכוון אחר כך להמשיך דרומה, לא העריך שאמריקה תקח על עצמה בכזאת רצינות לחסל את כוונותיו. הערכותיו אם כי היו שגויות, היו די ריאליות. בין לוב ומצרים המצב שונה לגמרי. האם אתה באמת מאמין שקברניטי לוב (אגרום לך שוב את אותה נחת רוח ואשתמש במילה זו), מעריכים שיוכלו לגבור על מצרים , ומצרים ברוב פחדה צריכה להשקיע את מירב הונה בצבאה בגלל פחד מאפשרות זו ? לא אתפלא אם תומר שאתה אכן מאמין. אני כבר רגיל לדברים האלה. אבל בכל זאת אני לא מאמין שאתה מאמין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דב שלום, מלחמה אינה בהכרח דבר טוטאלי. אם תביט בעיון על מלחמת איראן-עיראק למשל תגלה שאף צד לא התכוון באמת לכבוש את הצד השני. יש כאלו הסוברים כי חשוב "לאמן" את הצבא מדי פעם ולרכוש ניסיון צבאי. שמעתי גם דעה שטוענת כי מלחמות ישראל היו כאלו (מלחמה כל עשור בממוצע, השהייה בלבנון, וכו'). במקרה של מצרים ולוב, אתה לא יכול להתכחש למידע שהוספתי לך לגבי שרון וסאדאת. לגבי חוסני מובראק, אני לא בטוח שפניו למלחמה עתידית עם מצרים אבל מדוע אתה כופר בחובתו להתגונן מכל איום? מדוע השוויצרים לא מפרקים את צבאם לדוגמא? זו מדינה בה יש שירות חובה (של כשנתיים אם איני טועה) וחילות אויר ויבשה מפותחים. בלב אירופה? כן! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אזרחיה של שוייץ אינם רעבים. צבאה קטן ללא השוואה יחסית לצבא מצרים. אין בכלל מה להשוות את חלק התקציב שמשקיעה שוויץ בצבאה יחסית לזה של מצרים. וחוץ מזה לו הייתי שויצי היתי דורש להקטין את הצבא עוד יותר. באמת אין היגיון גם בהחזקת צבא בגודל שהם מחזיקים. אבל הם עשירים. יש להם כסף לשחק בחיילים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |