בתשובה לאלכסנדר מאן, 10/01/01 16:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מר מאן שלום. אני מתפלא, מר מאן, שלאחר שטענת כי אני מערבב בין "אמיתי" ו"שקרי" ו"נכון" ל"לא נכון" (ועדיין לא סיפקת לי הסבר ומראי מקום) נראה שאתה לוקה בחטא הנ"ל. ראשית, אתה טוען כי "תגובתו של מר אנשלוביץ היא מהיותר חכמות ונבונות שקראת" (וכמובן נזהר ומסייג זאת בדעתך הפרטית הסובייקטיבית). אך בהמשך, "פארקים תעשייתיים הזויים"? פארקים כאלו קיימים בארז ובקרני והיוו למשל תנאי של הבנק העולמי להלוואת כסף לרשות הפלשתינית (בניגוד אגב, לקרן המטבע העולמית שהייתה מוכנה לתרום בתנאי שהכסף יופנה לבניית נמל עמוק מים בעזה, מה שגרם לניתוק התלות של הרשות הפלשתינית בנמל אשדוד). אתה גם בוחר להתעלם מכל הסחורות הישראליות שלמרות החרם הערבי מצאו את דרכן לשווקי המפרץ הפרסי ואפילו מעיסקאות הנשק שהיו עם אירן החומייניסטית בעבר (שהועבר אגב, במשאיות דרך סוריה – מעבר קונייטרה) וכנראה גם בהווה (לא לחינם טוען נחום מנבר כי הוא לא היחידי שמכר נשק לאירן תוך שהוא פוזל לכיוונה של חברת אלביט ומערכות בקרת האש לטנקים שהיא מייצרת). מישהו כבר אמר (ולצערי איני זוכר את שמו) כי "הם פנאטים אבל פראגמטיים". ובהמשך: "ישראל תיסוג ותצטמצם – מן הסתם ללא כל הסכם – ותאלץ למצא תשובות נוספות וחדשות למצבי עוינות חדשים וגו"'. האם כבודו נביא? האם כבודו יכול להביא סימוכין לעתיד? האם אין כאן נסיון לבלבל בין המצוי לרצוי (לשיטתך לפחות)? אתה מבקש להאחז בשר ההיסטוריה? ההיסטוריה אומרת כי כולנו נמות בסוף וכי הכל הבל הבלים. לשם מה אתה בכלל מגיב לתגובותי? הרי שר ההיסטוריה מלמד גם כי כמעט בלתי אפשרי לשנות את דעתו של האחר. יתר על כן. האם חסרות דוגמאות להפסקת מתיחות בין שני עמים? גרמניה וצרפת למשל? הקוריאות שבשנה האחרונה מתחילות להפתח אחת לשניה? סין ויפן? ארה"ב ורוסיה? הלבנים והשחורים בדרום-אפריקה? העולם מלא בדוגמאות ובדוגמאות נגדיות להן. נכון, הבלקן מפוצל ומתפצל. אף אחד לא גורס כי זו ההוכחה כי גם הפלמים והוולונים בסופו של דבר יפצלו את בלגיה לשתי מדינות לשני עמים. אתה מתכחש באופן עקבי לאפשרות *שבשני* הצדדים יש *גם* אנשים *שלא* מאמינים בגדרות גבוהות שעושות שכנים טובים, כפי שניסח זאת בצורה יפה ירדן (לטעמי האישי והסובייקטיבי בלבד). אתה מתכחש לשנים של חיים בצוותא של יהודים בארצות ערב. עיראק למשל הייתה דוגמא מצויינת לחיים משותפים שכאלה. אתה גם מטיל ספק בהיגיון הכלכלי של סוחרי בידיה, בעלי בתי-הקפה ברמאללה, מפעילי הטיילת החדשה בעזה, מוכרי הזכוכית בחברון ובעלי הקזינו ביריחו. לא ייתכן שהם לא מבינים את מקור הפרנסה שלהם ומוכנים לוותר עליו תמורת עקרונות אלו או אחרים. ואני משוכנע שהם מקללים בסתר ליבם את היום בו החליט ערפאת לנצל את עלייתו של שרון להר הבית לצורך מהומות שיגרמו לאובדן הכנסה אדיר שכזה. אני, כנראה בניגוד לך, מכיר בעובדה כי שתי האפשרויות ברות ביצוע ועל כך מתנהל המאבק הפוליטי, שחוצה מפלגות ומדינות. אבל לטעון כאילו אני יודע מה יהיו תוצאותיו? אני לא מרשה לעצמי לעשות את זה. ואגב, אשר לנושא "זכות השיבה". הייתי רוצה להתייחס לשאלה הזו באופן מפורט יותר כאשר יעמוד לי הזמן, אז אנא מחל לי על כך. רמז דק אפשר למצוא בדבריו של סלאח תעמרי, לשעבר מראשי הפתח בלבנון וכיום חבר ברשות המחוקקת הפלשתינית מתוך מאמר ב YNET מאתמול: מה שאנו רוצים זה הסדר, ואני לא מדבר על הסדר צודק וכולל, כי הסדר צודק משמעותו בנייה מחדש של 500 כפרים פלסטיניים, שישראל הרסה, והחזרת הפליטים אליהם. מאחר שזה לא יקרה, מה שאנו מבקשים הוא תיקון של העוול ההיסטורי." סלאח תעמרי מבין את ההבדל בין הרצוי למצוי, כמו שאמרתי, פנאטיים אבל פראגמטיים. בברכה, ערן |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ולאור תגובתו של מר ברטוב על "גישה מפוכחת" שהשתרבבה בטרם לחצתי על אישור תגובתי(שכמובן איני מוצא מה מפוכח בה יותר מבגישה ההפוכה, הרי הסכמנו שזהו מאבק על ערכים בו אי אפשר להכריע), אני מצרף את הפסקה מדבריו של סלאח תעמרי במלואה: מה שאנו רוצים זה הסדר, ואני לא מדבר על הסדר צודק וכולל, כי הסדר צודק משמעותו בנייה מחדש של 500 כפרים פלסטיניים, שישראל הרסה, והחזרת הפליטים אליהם. מאחר שזה לא יקרה, מה שאנו מבקשים הוא תיקון של העוול ההיסטורי. הישראלים הכובשים צריכים להבין שזה לא יכול להימשך, אחרת מי יודע לאן תידרדר הלבנוניזציה שהחלה לחדור לסכסוך שלנו". כלומר גם מר תעמרי לא רוצה להתדרדר ללבנוניזציה. האין זו גישה מפוכחת? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |