|
||||
|
||||
ואיך התיאוריה מתמודדת עם הכחשות? לצורך הדיון נניח כי ההכחשה של הפוליקאי על מעשה או אמירה מעולם לא הוכחה ככוזבת. כיצד איפוא עלי בתור משתמש בתיאוריה לפרש? את המעשה/מילים שדווחו בכלי התקשורת1? את ההכחשה עצמה בלי קשר למעשה/מילים? 1אולי קיימת הנחה שאף הם אינם טועים לעולם? |
|
||||
|
||||
אני מתייחס להכחשה של אמירה כמו שאני מתייחס לכל אמירה אחרת - לא מתייחס לתוכן (אמר או לא) אלא לשאלה ''מה ההכחשה משרתת''. אם אתה שואל איך אני מתייחס להכחשה של מעשים, כשאין לי שום ידע אחר לגבי נכונות המעשה (בבחינת מילה נגד מילה), אז בדיוק כך. אני מתייחס כאילו אני לא יודע אם משהו קרה או לא (למרות שאם יש מלחמת הכחשות שכזו בין פוליטיקאים זה מעניין מאד ואפשר ללמוד מזה המון). ברור העובדות זה לא חלק מהתאוריה הבלבנית, אני מקווה שיש לי אותן כנתון. |
|
||||
|
||||
אבל זה בדיוק העניין. שאין לך אותן כנתון - ולכן אתה יכול לטעות. בדיוק כמו שלפוליטיקאי אין את כל העובדות כנתון, ולכן הוא יכול לטעות. |
|
||||
|
||||
כשאני מדבר על עובדות אני מדבר על דברים כמו "יצאנו מלבנון", "אורך הגדר 5 ק"מ" ו"היה פיגוע". על איזה עובדות אתה מדבר? מה שהן לא יהיו, זה שאין לי אותן אולי פוגע בי, ולכן אני יכול לטעות, אבל הגישה האינטואיטיבית תטעה יותר. וזו כל הטענה שלי, שאפשר להציג קירוב טוב יותר למציאות, ואפילו אחד שהוא בר הפרכה. |
|
||||
|
||||
תגובה 142069 |
|
||||
|
||||
הרשה לי לחדד את השאלה: הנקודה איננה עצם ההכחשה אלא בתווך - כלי התקשורת. כיוון שלפי התיאוריה עלי למדוד את האמירה בין היתר בניסבות אמירתה (מקום, זמן קבל וכו') הרי משנתנה ההכחשה (ובהנחה כאמור שהיא לא הוכחה ככוזבת) כבר לא ניתן להסיק מהאמירה הראשונה שעליה דווח - שהרי אין לדעת אם היא כלל נאמרה. במילים אחרות, להבנתי משקיים תווך עיתונאי בין הפוליטקאי לצרכן פרשנות אמירתו/מעשיו של הפוליטקאי נגזרת מהתווך ולא מהמעשים. אם כן, קשה, במקרים רבים, לדעת על אותה "פוליטיקה" של אותו פוליטקאי. יכול להיות שעניין התווך הוא כשל אינהרנטי בשיטה. אם כן, כיצד התיאוריה מתמודדת איתה? אני אכן מסכים איתך שההכחשה "כאמירה" יש לנתח ככל אמירה. |
|
||||
|
||||
עכשיו הבנתי יותר טוב. תשמע, עובדים עם מה שיש. אני לא עובד במזנון הכנסת, ומידע גלוי מהעיתון זה כל מה שיש לי. יכול להיות שבגלל זה אני מנתח בצורה שגוייה, אבל גם אם לא הייתי משתמש בתאוריה של בלבן הייתי בדיוק באותה צרה בכל מקרה. בלבן לא בא לפתור את הבעייה של מדויקות המידע בעיתון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |