בתשובה לדב אנשלוביץ, 17/04/03 8:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דב, אני חולק על חלק מדבריך. דיבורים על הצורך במלחמה בעירק היו כבר מאמצע שנות התשעים. למעשה, הערות נגד בוש האב שהפסיק את המלחמה בעירק מוקדם מדי התחילו כבר מיד לאחר הקרבות ב91, אבל גופי חשיבה ומחקר פוליטיים מכובדים התחילו להוציא נירות עמדה שקוראים למלחמה בעירק לפני חמש-שש שנים. ה"ה וולפוביץ, רמספלד, צ'ייני, פרל, קיסינג'ר ועוד היו חברים במה שנחשב למכון בה' הידיעה הנאו-קונסרבטיבי "אמריקן אנטרפרייז אינסטיטוט". הם דיברו על הצורך במתקפה בעירק עוד בימים של קלינטון. לימים כל אותם אדונים נכבדים הגיעו לעמדות השפעה בממשל בוש הצעיר ויכלו ליישם את השקפת עולמם הבטחונית. וולפוביץ במיוחד היה זה שהיה מוכר בקרב הציבור המתעניין כנץ נאו-שמרני שקרא לאקטיביות יוזמת אמריקאית במזרח התיכון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תקופת כיבוש כווית ומלחמת המפרץ הייתה תקופת שינוי עמוק ביחסה של ארצות הברית לסאדם חוסיין. כזכור, ערב כיבוש כווית כאשר כוחותיו של סאדם חוסיין הוצבו ליד גבולות כווית מוכנות לפלישה, הייתה פגישה בין השגרירה נציגת בוש האב \ בייקר עם סאדם , פגישה שהוקלטה ונראתה ממש פגישה בין ידידים. בשיחה הזאת אמרה השגרירה שאת ארצות הברית לא מענינים היחסים בין עיראק ושכנותיה. הפלישה לכווית הביאה למהפך בעמדת ארצות הברית, וזו הציבה לעצמה למטרה לסלק את כוחותיו של סאדם מכווית. תוך כדי המלחמה הזאת התחוללה התפתחות נוספת במדיניות האמריקאית ושם החלו להבין את הסכנה שבסאדם וה "צעצועים" שלו גם ללא קשר לפלישה לכווית. ואכן היו דיבורים על "השלמת העבודה" וחיסול המישטר כולו כניצול ההצלחה של המלחמה לאחר סילוקו מכווית. אבל התהליך הזה של שינוי החשיבה היה מהיר מדי בשביל האמריקאים הכבדים, ובוש האב החליט אז לסיים את המלחמה עם השלמת היעדים המקוריים, ולטפל בסכנות הנוספות בעזרת משטר פיקוח. החלטה להמשיך מלחמה קודמת, והחלטה להתחיל מלחמה חדשה הן החלטות שונות לגמרי מבחינת ההעזה להחליט. אני מאמין לך כשאתה מספר שהיו גם רעיונות כאלה של יציאה למלחמה מיוחדת לצורך הפלת סאדם חוסיין, למרות שאני לא שמעתי כאלה, ולעומת זה שמעתי בברור קולות כאלה אחרי פיגוע התאומים. אבל האם היה מספיק בהעלאת רעיונות כאלה ללא הטראומה של נפילת התיאומים כדי שהאמריקאים יחליטו על יציאה למלחמה כזאת ? ראה כמה בעיות דיפלומטיות היו להם למרות הטראומה הנוראה הזאת. אני מציע שתעשה תרגיל מחשבתי: עצום עיניך ונסה לתאר את מהלך האירועים כאילו פיגועי האחד עשר בספטמבר לא היו כלל. גם אם היו דיבורים על הפלת סאדם חוסיין אתה יכול לחשוב שהרעיונות היו הופכים למעשה ממש ? לי אין כל יכולת לתאר דבר כזה, ואני מאמין שככה זה אצל רוב האנשים כולל אתה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |