|
||||
|
||||
מתאימה כאן ההערה (הארה?) של הנרי קיסינג'ר "לא ייתכן מנצח במלחמת המינים - יש יותר מדי שיתוף פעולה בין הצדדים". כיוון שמר קיסינג'ר ידוע בחיבתו לעידוד סכסוכים חמושים ויצירתם אין לי ספק שהאיש יודע על מה הוא מדבר. התגובה שקראתי לגבי החברות המריאכליות מעניינת אותי במיוחד. האם במקרה מתוארות החברות הללו בתור חברות שחסר בהן מרכיב קריטי (לחם ללא שעורה) או בעלות מרכיב סוטה לכאורה (מכניעות גברים, אוכלות בשר נא)? מצד שני מדובר כאן בתרבות הרבה יותר מתקדמת וכבר העירו לי שהמאמר דן ברבדים יותר מופשטים. |
|
||||
|
||||
הנרי קיסינג'ר מופיע גם בספר של פאגליה. היא מצטטת אותו כדי לתאר את הקשר בין מיניות ופרסונות מיניות לבין יחסים בין אישיים, היררכיה שלטונית שכתבתי עליה בחלק ב' דיון 1423. פאגליה טוענת שכל יחסים בין אנשים כרוכים במידה מסוימת של נצלנות או מקח ומימכר, וקיסינג'ר אמר שכוח [שלטוני] הוא אפרודיזיאק (מעורר מיני) חזק ביותר. מי כמוהו יודע. |
|
||||
|
||||
אני בספק אם קיימת מערכת יחסים שיוויונית לחלוטין. כל מערכת יחסים מכילה שקרים המוסכמים על שני בני הזוג (ולפעמים על יותר משנייהם). אולי כדאי לנסח מחדש פתגם ידוע: Power causes sexual excitement, absolute power causes orgasm אני מסכים לכך שכל מערכת יחסים כרוכה במקח וממכר אבל נצלנות ?
|
|
||||
|
||||
אם אני מבין אותה נכון, כנראה זה סקלה שנעה בין קצוות של הסכמה או מקח וממכר עד לנצלנות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |