|
||||
|
||||
שתיל נובט, פרח מנץ או [ג]ורי חתלתול עיוורים הם באמת נציגי הצד הרך של הטבע. אך מה עם הערימה הכהה היוצאת מאחוריה של פרה וצונחת על אותו שתיל נובט או הנחש הזוחל למאורת החתלתולים ונועץ את שיניו בגור החמוד, הרך והעיוור? כל נסיון לראות בטבע משהו רך הינו נאיווי ודומה לשפיכת דלי דרק על ראשך. הטבע שאת כל כך מחבבת מכיל מלחמת קיום אכזרית שהמילה רך מאוד רחוקה ממנה. |
|
||||
|
||||
לא, הכוונה היתה שבטבע יש הכול - גם כיעור וגם יופי, גם הרס וגם יצירה, גם אכזריות וגם רוך, ואחד לא סותר את השני. החכמה היא לראות את כל הצדדים ולא להתרכז בנקודה אחת לשם הוויכוח, כי כך אין בוויכוח שום טעם. |
|
||||
|
||||
מחווה לדב אנשלוביץ? |
|
||||
|
||||
אני בעד שימור פניני עברית באשר הן. |
|
||||
|
||||
ואפשר להוסיף לזה גם את גורי הנמרים החמודים והרכים כ''כ, אך מה שיגדל מהם בעתיד... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |